ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה י
נִבְקְעָה. הַפָּרָה מֵחֲמַת הָאוּר. אֲבָל אִם לֹא נִבְקְעָה לֹא, דִּכְתִיב [בְּמִדְבָּר יט] אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת, לֹא קֹדֶם שֶׁיֻּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּהּ, וְלֹא אַחַר שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר. וְהוּא הַדִּין אִם קְרָעָהּ בְּסַכִּין אַחַר שֶׁיֻּצַּת הָאוּר בְּרֻבָּהּ:
וְעָמַד. הַכֹּהֵן:
חוּץ מִגִּתָּהּ. גֻּמָּא שֶׁהָיְתָה בַקַּרְקַע כְּמִין גַּת עֲשׂוּיָה לִשְׂרֵפַת הַפָּרָה, וּכְשֶׁהָיָה מַשְׁלִיךְ עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת צָרִיךְ שֶׁיַּעֲמֹד חוּץ לְאוֹתָהּ גֻּמָּא:
עֵץ אֶרֶז. אֲגֻדָּה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב כְּרוּכִים עִם שְׁנִי תוֹלַעַת:
עֵץ אֶרֶז זֶה. לְפִי שֶׁיֵּשׁ מִינִים הַרְבֵּה שֶׁדּוֹמִין לְאֶרֶז וְאֵינָן כְּשֵׁרִין, לְכָךְ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ שֶׁזֶּהוּ שֶׁצִּוְּתָה עָלָיו תּוֹרָה. וְכֵן בְּאֵזוֹב. וְכֵן בִּשְׁנִי תוֹלַעַת. וְאֵזוֹב הוּא שֶׁקּוֹרִין לוֹ בָעֲרָבִי צעת"ר. וּשְׁנִי תוֹלַעַת הוּא צֶמֶר צָבוּעַ בְּצֶבַע הַנִּקְרָא בָעֲרָבִי כרמ"ז וּבְלַעַ"ז קרמז"י: