ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ט
בְּחֶבֶל שֶׁל מֶגֶג. חֶבֶל עָשׂוּי מִמִּין שֶׁל גֶּמִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כָל מַעֲשֶׂיהָ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
וּפָנֶיהָ לַמַּעֲרָב. לְצַד הַמִּקְדָּשׁ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בִּימִינוֹ הָיָה מְקַבֵּל. כִּשְׁאָר קַבָּלַת הַדָּם שֶׁל קָדָשִׁים שֶׁאִם קִבֵּל בִּשְׂמֹאל פָּסוּל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין דָּמָהּ נִזְרָק עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֵינָהּ כִּשְׁאָר קָדָשִׁים לְעִנְיָן זֶה:
וּמַזֶּה בִימִינוֹ. דִּכְתִיב [בְּמִדְבָּר יט] וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ. הָרְגִילָה שֶׁבָּאֶצְבָּעוֹת, כְּלוֹמַר אֶצְבַּע הַיָּד הַיְמָנִית שֶׁאָדָם מְמַשְׁמֵשׁ בָּהּ תָּמִיד:
כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. כְּדִכְתִיב (במדבר יט) וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד:
עַל כָּל הַזָּיָה טְבִילָה. עַל כָּל הַזָּיָה שֶׁהָיָה מַזֶּה הָיָה טוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם, דִּשְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁבָּאֶצְבַּע פְּסוּלִין לְהַזָּיָה:
גָּמַר מִלְּהַזּוֹת קִנַּח יָדוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה. כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂרֵף הַדָּם עִמָּהּ, כְּדִכְתִיב [שָׁם] וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ. וּבֵין הַזָּאָה לְהַזָּאָה מְקַנֵּחַ אֶצְבָּעוֹ בִשְׂפַת הַמִּזְרָק וְלֹא בְגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה, מִשּׁוּם נִימִין הַנִּדְבָּקִין בְּאֶצְבָּעוֹ דִּגְנַאי לַעֲשׂוֹת בָּהֶן הַזָּיָה:
אֲלִיתוֹת. עֵצִים קְטַנִּים שֶׁמַּלְהִיבִין בָּהֶם עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. אֲלִיתוֹת, לְשׁוֹן אַלְיָה. כְּמוֹ זַנְבוֹת הָאוּדִים [יְשַׁעְיָה ז]:
בַּחֲרִיּוֹת. זְמוֹרוֹת שֶׁל דֶּקֶל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: