ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל. לְפִי שֶׁפְּעָמִים נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי כֹהֵן גָּדוֹל. אֲבָל בְּכָל כֹּהֵן הִיא כְשֵׁרָה, בֵּין בְּכֹהֵן גָּדוֹל, בֵּין בִּסְגָן בֵּין בְּהֶדְיוֹט:
וְנִסְתַּפֵּג. וְנִתְקַנַּח:
עֵצִים. לַעֲשׂוֹת מֵהֶן מַעֲרָכָה לַשְּׂרֵפָה, מְסֻדָּרִים שָׁם:
וָאֳרָנִים. לְשׁוֹן נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל הָאָמוּר בִּישַׁעְיָה, וּמִין אֶרֶז הוּא, וְכֵן בְּרוֹשִׁים. וְכָל הָנָךְ עֵצִים דְּקָחֲשִׁיב, עֲדִיפֵי מִשְּׁאָר עֵצִים לְצֹרֶךְ שְׂרֵפָתָהּ:
כְּמִין מִגְדָּל. רְחָבָה מִלְּמַטָּה וְצָרָה מִלְמַעְלָה:
פּוֹתְחִין בָּהּ חַלּוֹנוֹת. לְהַכְנִיס בָּהֶן הָאֵשׁ לְהַבְעִיר הָעֵצִים:
וַחֲזִיתָהּ מַעֲרָבָה. פְּנֵי הַמַּעֲרָכָה וּמַרְאִיתָהּ, וְהוּא הַמָּקוֹם שֶׁמַּאֲחִיזִין בּוֹ אֶת הָאוּר, הָיָה פוֹנֶה לְצַד מַעֲרָב דְּהַיְנוּ כְּלַפֵּי הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהַמִּקְדָּשׁ הָיָה לְמַעֲרָבוֹ שֶׁל הַר הַזֵּיתִים: