ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
וְלֹא אֲדֻמָּה. לֹא הָיוּ מוֹצִיאִין פָּרָה אֲדֻמָּה אַחֶרֶת עִמָּהּ בַּכֶּבֶשׁ:
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁתַּיִם שָׁחֲטוּ. וְרַחֲמָנָא אָמַר וְשָׁחַט אֹתָהּ, וְלֹא אוֹתָהּ וְאֶת חֲבֶרְתָּהּ:
וּבֵית הַטְּבִילָה הָיָה שָׁם. וְאוֹתוֹ בֵית הַטְּבִילָה נַמִּי חָלוּל הָיָה עַל גַּבֵּי כִפִּין מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. וְאַף מְקוֹם מַעֲרַכְתָּהּ וְגִתָּהּ הַשְּׁנוּיִין לְקַמָּן, כֻּלָּן עַל גַּבֵּי כִפִּין הָיוּ:
וּמְטַמְּאִים הָיוּ אֶת הַכֹּהֵן. בְּמַה שֶּׁהָיוּ סוֹמְכִים יְדֵיהֶם עָלָיו כְּדִתְנַן לְקַמָּן, בְּכָךְ הָיָה מִטַּמֵּא, דְּבִגְדֵי אוֹכְלֵי קֹדֶשׁ מִדְרָס לְפָרַת חַטָּאת. וְהָרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, שֶׁהָיוּ מְטַמְּאִין אוֹתוֹ בְשֶׁרֶץ אוֹ בִשְׁאָר טֻמְאוֹת שֶׁמְּטַמְּאִים טֻמְאַת עֶרֶב:
בִּמְעֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ הָיְתָה נַעֲשֵׂית. שֶׁהָיוּ דוֹרְשִׁים וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר, אֵין טָהוֹר אֶלָּא שֶׁהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ויקרא כב) וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר. וַחֲכָמִים קִבְּלוּ דְּטָהוֹר הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת חַטָּאת, טָהוֹר לְמַעֲשֵׂר קָאָמַר, דְּהַיְנוּ טְבוּל יוֹם: