ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ג
בָּאוּ לְהַר הַבַּיִת. הַתִּינוֹקוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַשְּׁוָרִים עִם הַכּוֹסוֹת מְלֵאִים מַיִם:
בְּפֶתַח הָעֲזָרָה. שֶׁל נָשִׁים, הַסְּמוּכָה לַחֵיל:
הָיָה מְתֻקָּן קָלָל שֶׁל חַטָּאת. כְּלִי שֶׁמֻּנָּח בּוֹ אֵפֶר חַטָּאת מִכָּל פָּרָה שֶׁהָיוּ שׂוֹרְפִים, כְּדִכְתִיב (במדבר יט) וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת:
קָלָל. כַּד קָטָן. תַּרְגּוּם וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ (בראשית כד) וְקוּלְתַּהּ עַל כַּתְפַּהּ:
וְזוֹרְקוֹ לְתוֹךְ הַקָּלָל. וּמִתּוֹךְ כָּךְ כְּשֶׁהָיָה הַזָּכָר נִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו וְהָיָה הַמַּקֵּל יוֹצֵא מִן הַקָּלָל קוֹלֵט מִן הָאֵפֶר עִמּוֹ וְנִשְׁפָּךְ עַל גַּבֵּי הַשְּׁוָרִים וְהַתִּינוֹק נוֹטְלוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהוֹצִיא יָדוֹ לַחוּץ. וּבַתּוֹסֶפְתָּא מַשְׁמַע שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן אֶלָּא כְשֶׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה שֶׁהָיוּ כֻּלָּם טְמֵאִין וְאֵין יְכוֹלִים לִגַּע, שֶׁאִם הָיוּ נוֹגְעִים בְּאֵפֶר הַפָּרָה הָיוּ מְטַמְּאִין אוֹתוֹ. וּמַה שֶּׁהָיוּ זוֹרְקִים הַמַּקֵּל לְתוֹךְ הַקָּלָל וְלֹא בְדֶרֶךְ הַנָּחָה, שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הָאֵפֶר בְּהֶסֵּט מִשּׁוּם סָפֵק זִיבָה:
אַל תִּתְּנוּ מָקוֹם לַצְּדוֹקִים לִרְדּוֹת. לִמְשֹׁל בָּנוּ בְּדִבְרֵי שְׂחוֹק וְהִתּוּל, דְּסָבַר רַבִּי יוֹסֵי כְּשֶׁעָלוּ בְנֵי הַגּוֹלָה הָיוּ בָהֶם טְהוֹרִים שֶׁטִּהֲרוּם בְּאֵפֶר הַפָּרָה שֶׁהוֹרִידוּ עִמָּהֶם לְבָבֶל וְהֶעֱלוּ מִמֶּנּוּ עִמָּם, וְלֹא נִטְמְאוּ מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים דְּלֹא גָזְרוּ טֻמְאָה עַל אֶרֶץ הָעַמִּים אֶלָּא לְאַחַר שֶׁעָלוּ מִן הַגּוֹלָה. לְפִיכָךְ הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁאִישׁ טָהוֹר יִהְיֶה נוֹטֵל אֶת אֵפֶר הַפָּרָה, וְלֹא הֻצְרְכוּ לְזָכָר שֶׁל רְחֵלִים. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: