ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ב
בְּנוּיוֹת עַל גַּבֵּי הַסֶּלַע. צוּר הַחַלָּמִישׁ שֶׁנִּכָּר שֶׁהָיָה שָׁם מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם. וְאַף עַל פִּי כֵן הֶחְמִירוּ לַעֲשׂוֹת תַּחְתָּיו חָלָל, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם, שֶׁמָּא יֵשׁ תַּחְתָּיו קֶבֶר וְאֵין לוֹ לַמֵּת אֹהֶל חָלָל טֶפַח, וְטֻמְאָה שֶׁהִיא רְצוּצָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, לְפִיכָךְ הָיוּ בוֹנִים אוֹתוֹ עַל גַּבֵּי כִפִּין, שֶׁאֲפִלּוּ יֵשׁ קֶבֶר תַּחְתֵּיהֶן הֶחָלָל מַפְסִיקוֹ. וְכָל לְשׁוֹן טֻמְאַת הַתְּהוֹם שֶׁבַּגְּמָרָא, לְשׁוֹן סָפֵק וּמְכֻסֶּה הוּא, כַּתְּהוֹם הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ גָלוּי:
וּמְבִיאִים נָשִׁים מְעֻבָּרוֹת וְיוֹלְדוֹת שָׁם. כָּל אֵלּוּ מַעֲלוֹת יְתֵרוֹת עָשׂוּ בָהּ כִּי הֵיכִי דְלָא לְזַלְזוֹלֵי בָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים אוֹתָהּ בִּטְבוּל יוֹם:
וּמְגַדְּלוֹת שָׁם אֶת בְּנֵיהֶן. עַד שֶׁיִּהְיוּ בֶן שְׁמֹנֶה [שָׁנִים], וְלֹא יוֹתֵר, שֶׁלֹּא יִרְאוּ קֶרִי:
וּמְבִיאִים שְׁוָרִים. שֶׁכְּרֵסָן רְחָבָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רַגְלָיו שֶׁל תִּינוֹק הַיּוֹשֵׁב עֲלֵיהֶן מַאֲהִילוֹת עַל הָאָרֶץ מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם:
וְעַל גַּבֵּיהֶן דְּלָתוֹת. וְעוֹד זֹאת מַעֲלָה יְתֵרָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ רַגְלָיו שֶׁל תִּינוֹק מַאֲהִילוֹת עַל הָאָרֶץ:
וְכוֹסוֹת שֶׁל אֶבֶן בְּיָדָם. שֶׁכָּל מַעֲשֵׂה הַפָּרָה בִּכְלֵי גְלָלִים וּכְלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה:
יָרְדוּ. תִּינוֹקוֹת הַלָּלוּ לְתוֹךְ נְהַר שִׁלּוֹחַ:
וּמִלְאוּם. מִמֶּנּוּ מַיִם לְקַדֵּשׁ מֵי חַטָּאת שֶׁמַּזִּין עַל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה כָּל שִׁבְעָה. וּבְתוֹךְ הַנָּהָר לֵיכָּא לְסַפּוֹקֵי לְקֶבֶר הַתְּהוֹם, דְּלָא עֲבִידֵי דְקָבְרֵי בַנְּהָרוֹת:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. מֵעַל גַּבֵּי הַשְּׁוָרִים הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִים חֶבֶל וּמְמַלְּאִים מַיִם, וְלֹא הָיוּ יוֹרְדִים לְתוֹךְ הַשִּׁלּוֹחַ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: