ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה יא
שְׁנַיִם שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִסְחֵיהֶן. רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִסְחֵיהֶן, רְאוּבֵן מוֹשֵׁךְ לוֹ אֶחָד וְשִׁמְעוֹן מוֹשֵׁךְ לוֹ אֶחָד. רְאוּבֵן הוֹלֵךְ וּמַמְנֶה עִמּוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק, וְאוֹמֵר כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא פֶסַח שֶׁלִּי הֲרֵי אַתָּה נִמְנֶה עָלָיו, וּרְאוּבֵן בָּא לוֹ אֵצֶל פֶּסַח שֶׁמָּשַׁךְ לוֹ שִׁמְעוֹן, וְשִׁמְעוֹן בָּא לוֹ אֵצֶל פֶּסַח שֶׁמָּשַׁךְ לוֹ רְאוּבֵן, וְכָךְ אוֹמֵר לוֹ רְאוּבֵן לִיהוּדָה הַנִּשְׁאָר עַל פֶּסַח שֶׁמָּשַׁךְ לוֹ שִׁמְעוֹן, אִם שֶׁלְּךָ הוּא פֶסַח זֶה, שֶׁיָּפֶה בֵּרֵר לוֹ שִׁמְעוֹן תְּחִלָּה, הֲרֵי יָדַי מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלִּי וַהֲרֵינִי נִמְנֶה עִמְּךָ עַל זֶה, וְאִם שֶׁלִּי הוּא פֶסַח זֶה, שֶׁלֹּא כִוַּנְתִּי מִתְּחִלָּה לִבְרֹר יָפֶה וְאֵין זֶה פֶסַח שֶׁנִּמְנֵיתָ עָלָיו עִם שִׁמְעוֹן, הֲרֵי יָדֶיךָ מְסֻלָּקוֹת מִשֶּׁלְּךָ, וְהִמָּנֵה עִמִּי עַל זֶה. וּלְכָךְ הֻצְרַךְ כָּל אֶחָד לְהַמְנוֹת עִמּוֹ אֶחָד מִן הַשּׁוּק, שֶׁאִם בָּאוּ לְהַתְנוֹת כְּשֶׁהֵן יְחִידִים וְלוֹמַר אִם שֶׁלִּי הוּא פֶסַח זֶה וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ הֲרֵי יָפֶה בָרַרְנוּ, וְאִם לָאו הֲרֵי אֲנִי מוֹשֵׁךְ יָדִי מִשֶּׁלִּי וְנִמְנֶה עַל שֶׁלְּךָ. נִמְצָא כְשֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ מִשֶּׁלּוֹ הֲרֵי הוּא מַנִּיחַ אֶת פִּסְחוֹ בְּלֹא בְעָלִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִמְנָה עָלָיו אַחֵר, וְהָא לֵיכָּא לְמֵימַר שֶׁיִּמָּנֶה כָל אֶחָד עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ קֹדֶם שֶׁיִּמְשֹׁךְ יָדוֹ מִשֶּׁלּוֹ, דְּאֵין נִמְנִין עַל שְׁנֵי פְסָחִים כְּאֶחָד, וְאֵין זֶה מְנוּיָיו: