ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה י
אֵלּוּ מוֹשְׁכִין לָהֶם אֶחָד. מִן הַפְּסָחִים. וְאֵלּוּ מוֹשְׁכִין לָהֶם אֶחָד:
אֶחָד. מִבְּנֵי חֲבוּרָה זוֹ בָּא לוֹ אֵצֶל בְּנֵי חֲבוּרָה זוֹ, וְאֶחָד מִזּוֹ בָּא לוֹ אֵצֶל זוֹ:
וְכָךְ הֵם אוֹמְרִים. לְאוֹתוֹ יָחִיד הַבָּא אֶצְלָם:
אִם שֶׁלָּנוּ הוּא. אוֹתוֹ הַפֶּסַח שֶׁמָּשַׁכְנוּ אֵלֵינוּ, יָפֶה בָרַרְנוּ אֶת שֶׁלָּנוּ, הַמְשֵׁךְ יָדְךָ מִשֶּׁלְּךָ וְהִמָּנֵה עִמָּנוּ עַל שֶׁלָּנוּ:
אִם שֶׁלְּךָ הוּא פֶסַח זֶה. הֲרֵי אַתָּה עָלָיו, וְיָדֵינוּ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּנוּ וִיהֵא לִבְנֵי חֲבוּרָה הָאַחֶרֶת, וְנִמְנִינוּ עַל זֶה שֶׁלְּךָ. נִמְצָא אִם הֶחֱלִיפוּ הֲרֵי נִמְשְׁכוּ כָל הַחֲבוּרָה מִשֶּׁלָּהֶם וְנִמְנוּ עַל אוֹתוֹ שֶׁבֵּרְרוּ. וְכָךְ אוֹמְרִים בְּנֵי חֲבוּרָה הַשְּׁנִיָּה לַיָּחִיד הַבָּא אֶצְלָם. וְעַל כָּרְחָם צָרִיךְ אֶחָד מֵאֵלּוּ לָבֹא אֵצֶל אֵלּוּ וְלִמָּנוֹת עִמָּהֶן, וְלֹא אָמְרִינַן יִמְשְׁכוּ אֵלּוּ מִשֶּׁלָּהֶן בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא וְאֵלּוּ מִשֶּׁלָּהֶן וְיַחְזְרוּ וְיִמָּנוּ אֵלּוּ עַל אֶחָד וְאֵלּוּ עַל אֶחָד, מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן בַּבְּרַיְתָא בַגְּמָרָא דְּאָסוּר לִמָּשֵׁךְ כָּל בְּנֵי הַחֲבוּרָה מִן הַפֶּסַח וּלְהַנִּיחוֹ בְּלֹא בְעָלִים, וְשֶׁמָּא הֶחֱלִיפוּ וְרוֹצִים לִמְשֹׁךְ מִפִּסְחָם וְלִמָּנוֹת עַל אַחֵר, כְּשֶׁאָמְרוּ הֲרֵי יָדֵינוּ מְשׁוּכוֹת מִשֶּׁלָּנוּ הֲרֵי נוֹתַר פֶּסַח בְּלֹא בְעָלִים מִיָּד, וְזֶה אָסוּר. וְעַכְשָׁיו כְּשֶׁאֶחָד מֵחֲבוּרָה זוֹ בָּא אֵצֶל הָאַחֶרֶת מִמַּה נַּפְשָׁךְ אֵין כָּאן פֶּסַח בְּלֹא בְעָלִים, אִם יָפֶה בֵרְרוּ לָהֶם הֲרֵי כָל בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ עָלָיו חוּץ מִן הָאֶחָד שֶׁפֵּרַשׁ מֵהֶן וּמָשַׁךְ יָדוֹ, וְאִם הֶחֱלִיפוּ הֲרֵי הָלַךְ אֶחָד מֵהֶם עִם פִּסְחוֹ, וּכְשֶׁמָּשְׁכוּ הַנּוֹתָרִים יְדֵיהֶם הֵימֶנּוּ, נִשְׁאַר הוּא עָלָיו:
וְכֵן חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁל חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה. בְּנֵי אָדָם, שֶׁנִּתְעָרְבוּ פִסְחֵיהֶן. כָּל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה מוֹשְׁכִין לָהֶם אֶחָד מִן הַפְּסָחִים, וַחֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים שֶׁבְּכָל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה מִתְחַלְּקִין [לַחֲמִשָּׁה] פְסָחִים, שֶׁאִם הֶחֱלִיפוּ לֹא יְהֵא כָאן פֶּסַח, שֶׁאֵין אֶחָד מִבְּעָלָיו הָרִאשׁוֹנִים עָלָיו:
וְכָךְ הֵם אוֹמְרִים. כְּשֶׁנַּעֲשׂוּ עַתָּה הַחֲבוּרוֹת הַחֲדָשִׁים אוֹמְרִים הָאַרְבָּעָה לָאֶחָד, אִם שֶׁלְּךָ הוּא פֶסַח זֶה הֲרֵי יָדֵינוּ אַרְבַּעְתֵּנוּ מְסֻלָּקוֹת מֵאַרְבָּעָה פְסָחֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם וְנִמְנִינוּ עִמָּךְ, וְכֵן הוּא וּשְׁלֹשָׁה חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין לַשֵּׁנִי, וְכֵן הָאַרְבָּעָה לְכָל אֶחָד שֶׁבַּחֲבוּרָה. וְכָל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה כֵּן: