ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ט
צֵא וּבַקֵּשׁ. אֶת הָאָבוּד וּשְׁחֹט עָלֵינוּ:
אִם שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן. הוֹאִיל וְהֵם אָמְרוּ לוֹ שְׁחֹט עָלֵינוּ, עַל שֶׁלּוֹ הֵם נִמְנִים וְשֶׁלָּהֶם יִשָּׂרֵף, דְּפֶסַח בְּלֹא בְעָלִים הוּא, וְאוֹכְלִין כֻּלָּם מִשֶּׁלּוֹ:
וְאִם שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן. הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְנָה עַל שֶׁלָּהֶן. וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן, שֶׁהֲרֵי חָזְרוּ בָהֶן מִן הָאָבוּד וּמָשְׁכוּ יְדֵיהֶן מִמֶּנּוּ:
וְהֵן אֵינָן אוֹכְלִין עִמּוֹ. שֶׁמָּא שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן וּמָשְׁכוּ יְדֵיהֶן מִזֶּה:
וְשֶׁלָּהֶן יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. שֶׁמָּא שֶׁלּוֹ נִשְׁחַט רִאשׁוֹן, וְאֵין נִמְנִין עַל הַשֵּׁנִי:
וּפְטוּרִין מִפֶּסַח שֵׁנִי. דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ בָּרִאשׁוֹן נִמְנוּ, וַאֲכִילָה לֹא מְעַכֶּבֶת:
אָמַר לָהֶן. אוֹתוֹ הַיָּחִיד שֶׁהָלַךְ לְבַקֵּשׁ אֶת הָאָבוּד, אִם אֵחַרְתִּי תְּמַנּוּנִי עִמָּכֶם וְשַׁחֲטוּ עָלַי. וְהֵם לֹא אָמְרוּ לוֹ שְׁחֹט עָלֵינוּ:
הוּא אוֹכֵל עִמָּהֶן. וְשֶׁלּוֹ יִשָּׂרֵף, כֵּיוָן שֶׁהִמְנוּהוּ עַל שֶׁלָּהֶן הֲרֵי נִמְשַׁךְ מִן הָרִאשׁוֹן וְחָזַר בּוֹ מִשְּׁלִיחוּתוֹ:
וְשֶׁלּוֹ יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. שֶׁמָּא שֶׁלָּהֶן נִשְׁחַט רִאשׁוֹן וְנִמְשַׁךְ [מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי] עֲשָׂאָן שְׁלוּחִין:
וּפָטוּר מִפֶּסַח שֵׁנִי. דְּמִמַּה נַּפְשָׁךְ בָּרִאשׁוֹן נִמְנָה, וַאֲכִילָה לֹא מְעַכֶּבֶת:
אָמַר לָהֶן. שַׁחֲטוּ עָלַי אִם אֵחַרְתִּי:
וְאָמְרוּ לוֹ. בַּקֵּשׁ וּשְׁחֹט עָלֵינוּ:
יֹאכְלוּ כֻלָּם מִן הָרִאשׁוֹן. דְּהוּא שְׁלוּחָם וְהֵם שְׁלוּחָיו:
וְאִם אֵין יָדוּעַ אֵיזֶה רִאשׁוֹן שְׁנֵיהֶם יִשָּׂרְפוּ. וּפְטוּרִים מִפֶּסַח שֵׁנִי:
אֵינָן חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּת זֶה לָזֶה. אֵין לָהֶם טַעֲנָה זֶה עַל זֶה. אֵין חוֹשְׁשִׁין אֵיזֶה רִאשׁוֹן, אֶלָּא הוּא אוֹכֵל מִשֶּׁלּוֹ, וְהֵן אוֹכְלִין מִשֶּׁלָּהֶן: