ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה א
הָאִשָּׁה. תֹּאכַל מִשֶּׁל בַּעְלָהּ. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵרְשָׁה שֶׁדַּעְתָּהּ בְּשֶׁל אָבִיהָ, דְּמִסְּתָמָא דַּעְתָּהּ לִמָּנוֹת עַל שֶׁל בַּעְלָהּ:
רֶגֶל הָרִאשׁוֹן. שֶׁלְּאַחַר נִשּׂוּאֶיהָ, שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ הַנְּשׂוּאוֹת לָלֶכֶת לְבֵית אֲבִיהֶן:
תֹּאכַל בִּמְקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה. וּכְגוֹן שֶׁאֵינָהּ רְדוּפָה עַד הֵנָּה לֵילֵךְ לְבֵית אָבִיהָ תָּדִיר, הִלְכָּךְ מְסַפְּקָא לָן בְּהֵי נִיחָא לַהּ:
אַפִּטְרוֹפְּסִים. יָתוֹם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אַפִּיטְרוֹפְּסִין וְהִמְנוּהוּ זֶה עַל פִּסְחוֹ וְזֶה עַל פִּסְחוֹ:
לֹא יֹאכַל מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶם. לֹא מִפִּסְחוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא מִפִּסְחוֹ שֶׁל זֶה, דְּמִי נָתַן רְשׁוּת לַחֵלֶק הָאֶחָד לְהִמָּנוֹת עִם זֶה. וְאֵין לוֹ תַקָּנָה אֶלָּא אִם כֵּן רָצוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁיִּמָּנֶה עִם הָאֶחָד:
לֹא יֹאכַל מִשֶּׁל רַבּוֹ. אֲבָל מִשֶּׁל עַצְמוֹ אוֹכֵל, דְּכֵיוָן דְּדִינָא הָוֵי דְּכוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְכוֹתֵב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁתַּחְרֵר הֲרֵי הוּא כְבֶן חוֹרִין, הִלְכָּךְ אוֹכֵל מִשֶּׁל עַצְמוֹ: