ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח
משנה א
הָאִשָּׁה. תֹּאכַל מִשֶּׁל בַּעְלָהּ. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פֵרְשָׁה שֶׁדַּעְתָּהּ בְּשֶׁל אָבִיהָ, דְּמִסְּתָמָא דַּעְתָּהּ לִמָּנוֹת עַל שֶׁל בַּעְלָהּ:
רֶגֶל הָרִאשׁוֹן. שֶׁלְּאַחַר נִשּׂוּאֶיהָ, שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ הַנְּשׂוּאוֹת לָלֶכֶת לְבֵית אֲבִיהֶן:
תֹּאכַל בִּמְקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה. וּכְגוֹן שֶׁאֵינָהּ רְדוּפָה עַד הֵנָּה לֵילֵךְ לְבֵית אָבִיהָ תָּדִיר, הִלְכָּךְ מְסַפְּקָא לָן בְּהֵי נִיחָא לַהּ:
אַפִּטְרוֹפְּסִים. יָתוֹם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי אַפִּיטְרוֹפְּסִין וְהִמְנוּהוּ זֶה עַל פִּסְחוֹ וְזֶה עַל פִּסְחוֹ:
לֹא יֹאכַל מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶם. לֹא מִפִּסְחוֹ שֶׁל זֶה וְלֹא מִפִּסְחוֹ שֶׁל זֶה, דְּמִי נָתַן רְשׁוּת לַחֵלֶק הָאֶחָד לְהִמָּנוֹת עִם זֶה. וְאֵין לוֹ תַקָּנָה אֶלָּא אִם כֵּן רָצוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁיִּמָּנֶה עִם הָאֶחָד:
לֹא יֹאכַל מִשֶּׁל רַבּוֹ. אֲבָל מִשֶּׁל עַצְמוֹ אוֹכֵל, דְּכֵיוָן דְּדִינָא הָוֵי דְּכוֹפִין אֶת רַבּוֹ וְכוֹתֵב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁתַּחְרֵר הֲרֵי הוּא כְבֶן חוֹרִין, הִלְכָּךְ אוֹכֵל מִשֶּׁל עַצְמוֹ:
משנה ב
שָׁחַט גְּדִי יֹאכַל. רַבּוֹ מִמֶּנּוּ. וְאַף עַל גַּב דִּבְכָל שְׁאָר פְּסָחִים רָגִיל תָּדִיר בְּטָלֶה, כֵּיוָן דְּלֹא פֵרֵשׁ לוֹ עֲלֵיהּ סָמֵיךְ:
יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן. וְהַשֵּׁנִי יִשָּׂרֵף. וּבַגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ דַּוְקָא בְמֶלֶךְ וּמַלְכָּה, אִית דְּאָמְרֵי מִשּׁוּם שְׁלוֹם מַלְכוּת, וְאִית דְּאָמְרֵי מִפְּנֵי שֶׁסּוֹמְכִין עַל עַבְדֵיהֶם וְאֵין מַקְפִּידִים עַל סְעוּדָתָן אִם גְּדָיִים אִם טְלָאִים, הִלְכָּךְ יֹאכַל מִן הָרִאשׁוֹן כֵּיוָן דְּלֵיכָּא קְפִידָא, דְּבָרִאשׁוֹן יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן. אֲבָל אֱנָשֵׁי דְעָלְמָא דְּקָפְדֵי, לֹא יֹאכַל לֹא מִן הָרִאשׁוֹן וְלֹא מִן הַשֵּׁנִי, דְּקָיְמָא לָן אֵין נִמְנִין עַל שְׁנֵי פְסָחִים כְּאֶחָד לֶאֱכֹל אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה, דְּאֵין בְּרֵרָה, וְכִי בָעֵי לְמֵיכַל מֵהָא, דִּלְמָא בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה לֹא הֲוָה דַעְתֵּיהּ עֲלֵיהּ:
שָׁכַח מָה שֶּׁאָמַר. שֶׁפֵּרֵשׁ לוֹ גְּדִי אוֹ טָלֶה, וְזֶה שָׁכַח:
וְטָלֶה שֶׁלִּי. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ הָעֶבֶד אֵצֶל רוֹעֶה הָרָגִיל אֵצֶל רַבּוֹ וְרוֹצֶה בְתַקָּנָתוֹ, וְאָמַר לוֹ, אִם גְּדִי אָמַר לְךָ רַבְּךָ, גְּדִי שֶׁלּוֹ וְטָלֶה שֶׁלְּךָ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְרַבְּךָ רְשׁוּת בּוֹ, דִּכְהַאי גַּוְנָא קָנָה הָעֶבֶד. דְּאִי לָאו הָכִי מַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ, וְנִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם שֶׁל רַבּוֹ:
וּפְטוּרִים מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. דְּאַף עַל גַּב דִּשְׁנֵיהֶם יוֹצְאִים לְבֵית הַשְּׂרֵפָה וְאֵינָן נֶאֱכָלִין מִפְּנֵי שֶׁאֵין הַמְּנוּיִין נִכָּרִים, מִיהוּ שְׁחִיטָה וּזְרִיקָה מְעַלְיָתָא הִיא, חֲדָא אַהַאי וַחֲדָא אַהַאי, דְּקַמֵּי שְׁמַיָּא גַּלְיָא:
משנה ג
עַל מִי שֶׁיַּעֲלֶה רִאשׁוֹן לִירוּשָׁלַיִם. כְּדֵי לְזָרְזָן קָאָמַר, שֶׁיִּזְדָּרֵז כָּל אֶחָד לִהְיוֹת רִאשׁוֹן. וּמִיהוּ כָּל בָּנָיו הִמְנָה עַל הַפֶּסַח, אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ שֶׁיַּעֲלֶה רִאשׁוֹן יִזְכֶּה רִאשׁוֹן וְכָל אֶחָיו יִזְכּוּ אַחֲרָיו עַל יָדוֹ:
עַד שֶׁיִּזְרֹק הַדָּם. לְעוֹלָם יָכוֹל לִמָּשֵׁךְ, אֲפִלּוּ אַחַר שְׁחִיטָה, עַד שֶׁיִּזְרֹק הַדָּם. וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאֵין נִמְנִין אֶלָּא עַד שֶׁיִּשְׁחַט. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
משנה ד
הַמַּמְנֶה אֲחֵרִים עַל חֶלְקוֹ. אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁהִמְנָה אֲחֵרִים עַל חֶלְקוֹ, בְּלֹא דַעַת חֲבוּרָה:
רַשָּׁאִין בְּנֵי חֲבוּרָה לוֹמַר לוֹ. טֹל אֶת שֶׁלְּךָ וְצֵא וֶאֱכֹל אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ, שֶׁאֵין בְּנֵי חֲבוּרָה מִתְרַצִּים לִהְיוֹת כָּל אֵלּוּ הַדֵּעוֹת בַּחֲבוּרָתָן. וְאִית לֵיהּ לְהַאי תַּנָּא פֶּסַח נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת:
משנה ה
זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת. שֶׁטָּמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה וְאֵין טָעוּן קָרְבָּן:
שׁוֹחֲטִין עָלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ. וְהוּא שֶׁטָּבַל בִּשְׁעַת הַשְּׁחִיטָה, דְּהָא חֲזִי לְמֵיכַל לְאוּרְתָא. דְּדַוְקָא טְמֵא מֵת שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר נִדְחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי אַף עַל גַּב דַּחֲזִי לְמֵיכַל לְאוּרְתָא, כְּדִכְתִיב (במדבר ט) וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא, בַּיּוֹם הַהוּא לֹא הָיוּ יְכוֹלִים, הָא לָעֶרֶב הָיוּ יְכוֹלִים לֶאֱכֹל בַּפֶּסַח, וְנִדְחוּ לְפֶסַח שֵׁנִי. אֲבָל שְׁאָר טֻמְאוֹת אִי חֲזִי לְמֵיכַל לְאוּרְתָא שׁוֹחֲטִים עָלָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ:
רָאָה שָׁלֹשׁ. לָא חֲזִי לְמֵיכַל עַד דְּמַיְתֵי כַפָּרָה:
שׁוֹחֲטִין עָלָיו. אִם חָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ בְּעֶרֶב פֶּסַח, אֲפִלּוּ לֹא הֵבִיא כַפָּרָתוֹ. וְהוּא שֶׁנָּתַן קָרְבְּנוֹתָיו לְבֵית דִּין:
שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. הָרוֹאָה תּוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁבֵּין נִדָּה לְנִדָּה דְּבָעְיָא לִסְפֹּר יוֹם הַמָּחֳרָת, שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בְּיוֹם הַסְּפִירָה. דְּכֵיוָן שֶׁסָּפְרָה מִקְצָת הַיּוֹם מֻתֶּרֶת לִטְבֹּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּחֻסֶּרֶת הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ:
וְהַזָּבָה. שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם וּצְרִיכָה לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים וּלְהָבִיא קָרְבָּן, שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַּשְּׁמִינִי:
משנה ו
הָאוֹנֵן. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר הַמֵּת קָרוּי אוֹנֵן, וּלְאַחַר שֶׁנִּקְבַּר כָּל יוֹם הַמִּיתָה הוּא קָרוּי אוֹנֵן, וְלַיְלָה שֶׁלְּאַחֲרָיו הוּא אוֹנֵן מִדְּרַבָּנָן. וְלֹא הֶעֱמִידוּ דִבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כָּרֵת גַּבֵּי פֶסַח, הִלְכָּךְ שׁוֹחֲטִין עָלָיו, דִּלְאוּרְתָא חֲזִי:
וְהַמְּפַקֵּחַ בַּגַּל. שֶׁנָּפַל עַל אָדָם וְאֵין יָדוּעַ אִם יִמְצָאֶנּוּ חַי אוֹ מֵת, שׁוֹחֲטִין עָלָיו, דִּבְחֶזְקַת טָהֳרָה עוֹמֵד עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁנִּטְמָא:
שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶם. בַּחֲבוּרַת אֲחֵרִים:
שֶׁמָּא יְבִיאוּהוּ לִידֵי פְסוּל. שֶׁמָּא יִטָּמֵא אוֹנֵן לְמֵתוֹ מִתּוֹךְ טִרְדּוֹ. וּמְפַקֵּחַ גַּל שֶׁמָּא יִמְצָאֶנּוּ מֵת וְנִמְצָא שֶׁהֶאֱהִיל עַל הַטֻּמְאָה. וְהֶחָבוּשׁ שֶׁמָּא לֹא יֵצֵא. וּבְחָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים מַיְרֵי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ, שֶׁמָּא לֹא יוֹצִיאוּהוּ, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא. אֲבָל חָבוּשׁ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן לְכוּפוֹ לְהוֹצִיא אִשָּׁה פְסוּלָה אוֹ לְשַׁלֵּם מָמוֹן, שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶם אֲפִלּוּ בִּפְנֵי עַצְמָן אִם הִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ, דִּשְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יְדַבְּרוּ כָזָב. וְאִם בֵּית הָאֲסוּרִים בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם, אֲפִלּוּ בִידֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶם בִּפְנֵי עַצְמָן, דְּאֶפְשָׁר דִּמְעַיְּלֵי לַפֶּסַח לְבֵית הָאֲסוּרִים וְאָכְלֵי לֵיהּ הָתָם. וְחוֹלֶה וְזָקֵן אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן בִּפְנֵי עַצְמָן, שֶׁמָּא יִכְבַּד עֲלֵיהֶם הַחֹלִי וְלֹא יוּכְלוּ לֶאֱכֹל כַּזַּיִת:
לְפִיכָךְ. הוֹאִיל וּבִשְׁעַת שְׁחִיטָה רְאוּיִין הָיוּ וְנִזְרַק הַדָּם עֲלֵיהֶם, אִם אֵרַע בָּהֶם פְּסוּל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, פְּטוּרִים מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי:
חוּץ מִן הַמְפַקֵּחַ בַּגַּל. וְנִמְצָא מֵת תַּחְתָּיו, שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁהָיָה טָמֵא מִתְּחִלָּתוֹ קֹדֶם שְׁחִיטָה, שֶׁהֲרֵי הֶאֱהִיל עַל הַטֻּמְאָה מִשָּׁעָה שֶׁהִתְחִיל לְפַקֵּחַ. וְהוּא שֶׁהָיָה הַגַּל עָגֹל, דְּוַדַּאי הֶאֱהִיל עָלָיו מִתְּחִלָּה. אֲבָל אִם הָיָה הַגַּל אָרֹךְ, שֶׁמָּא בִשְׁעַת שְׁחִיטָה עֲדַיִן לֹא הֶאֱהִיל עַל הַטֻּמְאָה, וּפָטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי:
משנה ז
אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח בְּיָחִיד. דִּכְתִיב (דברים טז) לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח וְכוּ', כְּלוֹמַר בְּיָחִיד:
אֲפִלּוּ חֲבוּרָה שֶׁל מֵאָה. רַבִּי יוֹסֵי קָאָמַר לַהּ, כְּלוֹמַר לֹא תַלְיָא מִלְּתָא אֶלָּא בַאֲכִילָה. יָחִיד וְיָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת, שׁוֹחֲטִין עָלָיו, מֵאָה וְאֵין כָּל אֶחָד מֵהֶם יְכוֹלִין לֶאֱכֹל כַּזַּיִת, אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
אֵין עוֹשִׂין חֲבוּרַת נָשִׁים וַעֲבָדִים. לִשְׁחֹט פֶּסַח, נָשִׁים וַעֲבָדִים בַּחֲבוּרָה אַחַת, מִשּׁוּם הֶרְגֵּל עֲבֵרָה. וְלֹא קְטַנִּים וַעֲבָדִים בַּחֲבוּרָה אַחַת, מִשּׁוּם פְּרִיצוּתָא דְּמִשְׁכַּב זָכוּר. אֲבָל נָשִׁים וַעֲבָדִים כָּל חֲדָא בְּאַנְפֵּי נַפְשַׁהּ עוֹשִׂין:
משנה ח
אוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ לָעֶרֶב. דְּאֵין אֲנִינוּת מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא בַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י) וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם, יוֹם אָסוּר, לַיְלָה מֻתָּר. וּטְבִילָה בָעֵי, מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱסַר עַד עַכְשָׁיו בְּקָדָשִׁים אַצְרְכוּהוּ רַבָּנָן טְבִילָה. אֲבָל לֹא אָכֵיל אוֹנֵן בִּשְׁאָר קָדָשִׁים לָעֶרֶב, דַּאֲנִינוּת לַיְלָה אֲסוּרָה מִדְּרַבָּנָן. וּלְגַבֵּי פֶסַח לֹא הֶעֱמִידוּ דִבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כָּרֵת. אֲבָל אֲכִילַת שְׁאָר קָדָשִׁים עֲשֵׂה בְעָלְמָא הוּא, וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם (שמות כט):
הַשּׁוֹמֵעַ עַל מֵתוֹ. יוֹם שְׁמוּעָה הָוֵי אוֹנֵן דְּרַבָּנָן. וְכֵן מִי שֶׁלִּקְּטוּ לוֹ עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ אָמְרִינַן בְּמוֹעֵד קָטָן מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלָעֶרֶב אֵין מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם:
טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקָּדָשִׁים לָעָרֶב. דַּאֲפִלּוּ יוֹם גּוּפֵיהּ מִדְּרַבָּנָן הוּא:
כְּפוֹרֵשׁ מִן הַקָּבֶר. וְצָרִיךְ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי. וְלֹא נֶחֶלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל אֶלָּא בְּעָרֵל נָכְרִי שֶׁמָּל בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, דְּבֵית הִלֵּל סָבְרֵי גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטְמָא לְשָׁנָה הַבָּאָה וְיֹאמַר אֶשְׁתָּקַד לֹא טָהַרְתִּי מִכָּל טֻמְאָה עַד יוֹם עֶרֶב פֶּסַח שֶׁטָּבַלְתִּי וְאָכַלְתִּי, הַשְׁתָּא נַמִּי אֶטְבֹּל וְאֹכַל, וְלֹא יָדַע דְּאֶשְׁתָּקַד נָכְרִי הֲוָה וְלֹא מְקַבֵּל טֻמְאָה, עַכְשָׁיו יִשְׂרָאֵל הוּא וּמְקַבֵּל טֻמְאָה. וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרֵי לֹא גָזְרִינַן. אֲבָל עָרֵל יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה, דִּבְרֵי הַכֹּל טוֹבֵל וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ לָעֶרֶב, וְלֹא גָזְרִינַן עָרֵל יִשְׂרָאֵל אַטּוּ עָרֵל נָכְרִי: