ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ה
הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְסָבוּר כְּשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לִשְׁמוֹ כָּךְ מֻתָּר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ:
חַיָּב חַטָּאת. שֶׁחִלֵּל שַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג:
אִם אֵינָן רְאוּיִין. לְפֶסַח, כְּגוֹן עֵגֶל אוֹ אַיִל בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים אוֹ נְקֵבָה, חַיָּב עָלָיו חַטָּאת אִם נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ שַׁבָּת אוֹ סָבוּר שֶׁמֻּתָּר לִשְׁחֹט זְבָחִים אֲחֵרִים לְשֵׁם פֶּסַח בְּשַׁבָּת, דְּהַאי לָאו טוֹעֶה בִדְבַר מִצְוָה, דְּהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵין זֶה כָּשֵׁר לְפֶסַח:
וְאִם רְאוּיִין הֵן. כְּגוֹן שֶׂה בֶּן שָׁנָה שֶׁל שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטוֹ לְשֵׁם פֶּסַח, דְּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא טָרוּד וּבָהוּל לִשְׁחֹט פִּסְחוֹ טָעָה בְדָבָר זֶה וְלֹא נִזְכַּר שֶׁהִקְדִּישׁוֹ לְזֶבַח אַחֵר:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת. אַף עַל פִּי שֶׁטָּעָה בִדְבַר מִצְוָה:
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. דְּקָסָבַר טָעָה בִדְבַר מִצְוָה וְעָשָׂה מִצְוָה כָּל דְּהוּא פָּטוּר מֵחִיּוּב חַטָּאת שֶׁבָּהּ, וְזֶה עָשָׂה מִצְוָה שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּן, דְּכָל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים, וְאַף הַנִּשְׁחָטִים לְשֵׁם פֶּסַח מַכְשִׁיר לְהוּ רַבִּי יְהוּדָה בְּפֶרֶק תָּמִיד נִשְׁחָט:
מָה אִם הַפֶּסַח. שֶׁמֻּתָּר לְשָׁחְטוֹ בְשַׁבָּת לִשְׁמוֹ, שִׁנָּה אֶת שְׁמוֹ אוֹדֵית מִיהָא דְּחַיָּב חַטָּאת כִּדְקָתָנֵי לְעֵיל:
שֶׁשִּׁנָּהוּ לְדָבָר הָאָסוּר. שֶׁשְּׁחָטוֹ לְשֵׁם קָרְבָּנוֹת אֲחֵרִים שֶׁאֲסוּרִים לְשָׁחְטָן בְּשַׁבָּת:
שֶׁשִּׁנָּהוּ לְדָבָר הַמֻּתָּר. שֶׁשּׁוֹחֲטוֹ לְשֵׁם דָּבָר הַמֻּתָּר לְשָׁחְטוֹ בְּשַׁבָּת:
אֵמוּרֵי צִבּוּר. קָרְבָּנוֹת הָאֲמוּרִים בְּצִבּוּר בְּשַׁבָּת כְּגוֹן תְּמִידִים וּמוּסָפִים יוֹכִיחוּ, שֶׁמֻּתָּרִים לְשָׁחְטָן לִשְׁמָן, וְהַשּׁוֹחֵט שְׁאָר זְבָחִים לִשְׁמָן בְּשַׁבָּת חַיָּב:
שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קִצְבָּה. שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֲחֵרִים עֲסוּקִין בִּשְׁחִיטָתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁחַט הַתָּמִיד יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאֵין צָרִיךְ לִשְׁחֹט עוֹד, הִלְכָּךְ אֵין זֶה טוֹעֶה אֶלָּא שׁוֹגֵג, דְּלֹא הָיָה לוֹ לִטְעוֹת בַּדָּבָר:
תֹּאמַר בַּפֶסַח שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָּה. דְּהַכֹּל צְרִיכִין לְכָךְ, וַהֲרֵי הוּא רוֹאֶה אֲחֵרִים הַרְבֵּה עֲסוּקִים בְּכָךְ וְטָרוּד הוּא לְהִתְעַסֵּק בַּמִּצְוָה, וַאֲפִלּוּ שָׁחַט הוּא פֶסַח כְּבָר וּמָצָא זֶבַח זֶה עוֹמֵד בָּעֲזָרָה וּכְסָבוּר שֶׁהוּא פֶסַח וּשְׁחָטוֹ לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא, טוֹעֶה בִדְבַר מִצְוָה הוּא:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הַשּׁוֹחֵט בְּשַׁבָּת זְבָחִים אֲחֵרִים כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה לְשֵׁם אֵמוּרֵי צִבּוּר פָּטוּר. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: