אור ברסלב

ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ו

פרק ה

משנה א

אֵלּוּ דְבָרִים בַּפֶּסַח דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, דְּנֶאֱמַר מוֹעֲדוֹ בַּפֶּסַח (במדבר ט) וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ, וְנֶאֱמַר מוֹעֲדוֹ בַּתָּמִיד (שם כח) תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ, מַה מּוֹעֲדוֹ הָאָמוּר בַּתָּמִיד דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) עַל עוֹלַת הַתָּמִיד, אַף מוֹעֲדוֹ הָאָמוּר בַּפֶּסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת:

שְׁחִיטָתוֹ וּזְרִיקַת דָּמוֹ. אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן בַּלַּיְלָה, דִּכְתִיב (ויקרא ז) בְּיוֹם צַוֹּתוֹ לְהַקְרִיב, בַּיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה:

מִחוּי. קִנּוּחַ, כְּמוֹ אָכְלָה וּמָחֲתָה פִּיהָ (משלי ל). מִחוּי קְרָבָיו דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁלֹּא יַסְרִיחוּ:

צְלִיָּתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו אֵינָן דּוֹחִין. דְּאֶפְשָׁר מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ:

הַרְכָּבָתוֹ. עַל כְּתֵפוֹ לַהֲבִיאוֹ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים לָעֲזָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא אִסּוּר שְׁבוּת, שֶׁהַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ, אֵין דּוֹחֶה, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבְּדַהּ מֵאֶתְמוֹל. וְכֵן הֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם וַחֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ שֶׁל קָרְבָּן פֶּסַח לְהָסִיר מוּמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא אִסּוּר שְׁבוּת, שֶׁחוֹתְכָהּ בְּשִׁנָּיו אוֹ בְיָדוֹ, אֵינָן דּוֹחִים. וְהָא דִתְנַן בְּשִׁלְהֵי עֵרוּבִין חוֹתְכִין יַבֶּלֶת בַּמִּקְדָּשׁ, הַהִיא בִּיבֵשָׁה דְּמִפְרָךְ פַּרְכָא, וּמַתְנִיתִין דְּהָכָא בְּלַחָה. וְאַף עַל פִּי דִּכְשֶׁחוֹתְכָהּ בְּשִׁנָּיו אוֹ בְיָדוֹ כִּלְאַחַר יָד הוּא, אֲפִלּוּ הָכִי אָסוּר בְּלַחָה, דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבְּדַהּ מֵאֶתְמוֹל:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר דּוֹחִין. דְּסָבַר מַכְשִׁירֵי מִצְוָה דּוֹחִים אֶת הַשַּׁבָּת, בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת:

משנה ב

שְׁחִיטָה שֶׁהִיא. אֲסוּרָה בְחֻלִּין בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם אִסּוּר מְלָאכָה גְמוּרָה, אַף עַל פִּי כֵן דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת בַּפֶּסַח:

אֵלּוּ שֶׁהֵם מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא יִדְחוּ. בִּתְמִיהָה:

יוֹם טוֹב יוֹכִיחַ. שֶׁהִתִּירוּ בוֹ שְׁחִיטָה וּבִשּׁוּל שֶׁהוּא אַב מְלָאכָה, וּמֻתָּרִין לְהֶדְיוֹט, וְאָסְרוּ בוֹ לְהָבִיא דָבָר מִחוּץ לַתְּחוּם וּלְאָכְלוֹ, הוֹאִיל וְהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ מֵאֶתְמוֹל, וְאַף עַל גַּב דִּתְחוּמִים מִדְּרַבָּנָן:

מָה רְאָיָה רְשׁוּת לְמִצְוָה. אֲכִילַת הֶדְיוֹט רְשׁוּת הִיא, וְצֹרֶךְ גָּבוֹהַּ מִצְוָה הִיא, וְאִם הֶעֱמִידוּ חֲכָמִים אִסּוּר שְׁבוּת שֶׁלָּהֶן בִּמְקוֹם רְשׁוּת, יַעֲמִידוּהוּ אַף בִּמְקוֹם מִצְוָה. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר כָּל שִׂמְחַת יוֹם טוֹב מִצְוָה הִיא, וַאֲפִלּוּ הָכִי אֵינָהּ דּוֹחָה שְׁבוּת:

הַזָּאָה תוֹכִיחַ שֶׁהִיא מִצְוָה. בִּטְמֵא מֵת שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּשַׁבַּת עֶרֶב הַפֶּסַח, שֶׁאִם לֹא יַזֶּה לֹא יַעֲשֶׂה פִסְחוֹ, וַאֲפִלּוּ הָכִי אֵינוֹ דוֹחֶה, דְּהָכִי קִים לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּלֹא דַּחְיָא. וְהַזָּאָה שְׁבוּת הִיא, דְּמֵחֲזֵי כְּמָאן דִּמְתַקֵּן גַּבְרָא:

וְעָלֶיהָ אֲנִי דָן. וְגַם עַל הַהַזָּאָה אֲנִי חוֹלֵק וְאוֹמַר שֶׁתִּדְחֶה וְלֹא יְעַכְּבֵהוּ מִפֶּסַח, מִקַּל וָחֹמֶר זֶה בְּעַצְמוֹ:

אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא אוֹ חִלּוּף. אוֹ אֲנִי אַחֲלִיף אֶת הַדִּין. דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ דְּהַזָּאָה מְעַכְּבָא, וְיָלְפִינַן בְּקַל וָחֹמֶר מִנַּהּ לִשְׁחִיטָה [שֶׁתְּעַכֵּב]:

בְּמֹעֲדוֹ. וְיַעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפָּסַח בְּמוֹעֲדוֹ (במדבר ט):

הָבֵא לִי מוֹעֵד לָאֵלּוּ. שֶׁיְּהֵא לָהֶם זְמַן קָבוּעַ, כְּמוֹ שֶׁקֶּבַע לַשְּׁחִיטָה, הִלְכָּךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא קָבַע לָהֶם זְמַן וּמָצֵי לְמֶעֱבַד מֵאֶתְמוֹל, לֹא דַחְיָא, וְהַזָּאָה נַמִּי לָאו מִגּוּפֵיהּ דְּפֶסַח הִיא, וְלֹא כְתִיב בֵּיהּ בְּמוֹעֲדוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:

משנה ג

אֵימָתַי מְבִיאִים עִמּוֹ חֲגִיגָה. עִם הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן:

בִּזְמַן שֶׁהוּא בָא בְּחֹל וּבְטָהֳרָה. דְּאַף עַל גַּב דְּפֶסַח דָּחֵי שַׁבָּת וְטֻמְאָה, חֲגִיגָה לֹא דַחְיָא שַׁבָּת:

וּבְמֻעָט. שֶׁהָיָה פֶסַח מֻעָט לַאֲכִילַת בְּנֵי חֲבוּרָה, וְאוֹכְלִין הַחֲגִיגָה תְחִלָּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַפֶּסַח גְּמַר שְׂבִיעָתָן:

בִּמְרֻבֶּה. שֶׁהָיְתָה הַחֲבוּרָה מֻעֶטֶת וְדַי לָהֶן בַּפֶּסַח לְבַדּוֹ:

וּבְטֻמְאָה. שֶׁרֹב צִבּוּר טְמֵאִין:

אֵין מְבִיאִין עִמּוֹ חֲגִיגָה. שֶׁחֲגִיגַת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר רְשׁוּת הִיא וְלֹא חוֹבָה:

משנה ד

מִן הַבָּקָר. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּפֶּסַח, שֶׁאֵינוֹ בָא לֹא מִן הַבָּקָר וְלֹא מִן הַנְּקֵבוֹת:

משנה ה

הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, וְסָבוּר כְּשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לִשְׁמוֹ כָּךְ מֻתָּר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ:

חַיָּב חַטָּאת. שֶׁחִלֵּל שַׁבָּת בְּשׁוֹגֵג:

אִם אֵינָן רְאוּיִין. לְפֶסַח, כְּגוֹן עֵגֶל אוֹ אַיִל בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים אוֹ נְקֵבָה, חַיָּב עָלָיו חַטָּאת אִם נִתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ שַׁבָּת אוֹ סָבוּר שֶׁמֻּתָּר לִשְׁחֹט זְבָחִים אֲחֵרִים לְשֵׁם פֶּסַח בְּשַׁבָּת, דְּהַאי לָאו טוֹעֶה בִדְבַר מִצְוָה, דְּהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁאֵין זֶה כָּשֵׁר לְפֶסַח:

וְאִם רְאוּיִין הֵן. כְּגוֹן שֶׂה בֶּן שָׁנָה שֶׁל שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטוֹ לְשֵׁם פֶּסַח, דְּמִתּוֹךְ שֶׁהוּא טָרוּד וּבָהוּל לִשְׁחֹט פִּסְחוֹ טָעָה בְדָבָר זֶה וְלֹא נִזְכַּר שֶׁהִקְדִּישׁוֹ לְזֶבַח אַחֵר:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת. אַף עַל פִּי שֶׁטָּעָה בִדְבַר מִצְוָה:

וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. דְּקָסָבַר טָעָה בִדְבַר מִצְוָה וְעָשָׂה מִצְוָה כָּל דְּהוּא פָּטוּר מֵחִיּוּב חַטָּאת שֶׁבָּהּ, וְזֶה עָשָׂה מִצְוָה שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּן, דְּכָל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים, וְאַף הַנִּשְׁחָטִים לְשֵׁם פֶּסַח מַכְשִׁיר לְהוּ רַבִּי יְהוּדָה בְּפֶרֶק תָּמִיד נִשְׁחָט:

מָה אִם הַפֶּסַח. שֶׁמֻּתָּר לְשָׁחְטוֹ בְשַׁבָּת לִשְׁמוֹ, שִׁנָּה אֶת שְׁמוֹ אוֹדֵית מִיהָא דְּחַיָּב חַטָּאת כִּדְקָתָנֵי לְעֵיל:

שֶׁשִּׁנָּהוּ לְדָבָר הָאָסוּר. שֶׁשְּׁחָטוֹ לְשֵׁם קָרְבָּנוֹת אֲחֵרִים שֶׁאֲסוּרִים לְשָׁחְטָן בְּשַׁבָּת:

שֶׁשִּׁנָּהוּ לְדָבָר הַמֻּתָּר. שֶׁשּׁוֹחֲטוֹ לְשֵׁם דָּבָר הַמֻּתָּר לְשָׁחְטוֹ בְּשַׁבָּת:

אֵמוּרֵי צִבּוּר. קָרְבָּנוֹת הָאֲמוּרִים בְּצִבּוּר בְּשַׁבָּת כְּגוֹן תְּמִידִים וּמוּסָפִים יוֹכִיחוּ, שֶׁמֻּתָּרִים לְשָׁחְטָן לִשְׁמָן, וְהַשּׁוֹחֵט שְׁאָר זְבָחִים לִשְׁמָן בְּשַׁבָּת חַיָּב:

שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קִצְבָּה. שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֲחֵרִים עֲסוּקִין בִּשְׁחִיטָתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁחַט הַתָּמִיד יוֹדֵעַ הוּא שֶׁאֵין צָרִיךְ לִשְׁחֹט עוֹד, הִלְכָּךְ אֵין זֶה טוֹעֶה אֶלָּא שׁוֹגֵג, דְּלֹא הָיָה לוֹ לִטְעוֹת בַּדָּבָר:

תֹּאמַר בַּפֶסַח שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָּה. דְּהַכֹּל צְרִיכִין לְכָךְ, וַהֲרֵי הוּא רוֹאֶה אֲחֵרִים הַרְבֵּה עֲסוּקִים בְּכָךְ וְטָרוּד הוּא לְהִתְעַסֵּק בַּמִּצְוָה, וַאֲפִלּוּ שָׁחַט הוּא פֶסַח כְּבָר וּמָצָא זֶבַח זֶה עוֹמֵד בָּעֲזָרָה וּכְסָבוּר שֶׁהוּא פֶסַח וּשְׁחָטוֹ לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא, טוֹעֶה בִדְבַר מִצְוָה הוּא:

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הַשּׁוֹחֵט בְּשַׁבָּת זְבָחִים אֲחֵרִים כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה לְשֵׁם אֵמוּרֵי צִבּוּר פָּטוּר. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:

משנה ו

לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו פָּטוּר וְכוּ'. דְּהָא פֶּסַח כָּשֵׁר הוּא, דְּאָמְרִינַן פֶּרֶק תָּמִיד נִשְׁחָט דְּהַשּׁוֹחֵט לַפְּסוּלִים וְלַכְּשֵׁרִים לֹא פָסַל:

שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא בַעַל מוּם חַיָּב. דְּשׁוֹגֵג הוּא וְלֹא אָנוּס, שֶׁהָיָה לוֹ [לְבַקְּרוֹ]:

שֶׁמָּשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יָדָם. מִמֶּנּוּ קֹדֶם שְׁחִיטָה וְנִמְנוּ עַל אַחֵר:

אוֹ שֶׁמֵּתוּ אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ. דְּעַכְשָׁיו לֹא נִתְּנָה שַׁבָּת לִדָּחוֹת אֶצְלָם:

פָּטוּר. שֶׁאָנוּס הוּא, דְּלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכָּךְ הוּא וְלֹא הָיָה לוֹ לִבְדֹּק עַל כָּךְ:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה פסחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה