ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ו
שָׁחַט יִשְׂרָאֵל. אִם יִרְצֶה, שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְשֵׁרָה בְזָר בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת:
וְקִבֵּל כֹּהֵן. הַדָּם בַּבָּזֵךְ, שֶׁמִּקַּבָּלָה וָאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה:
נוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ. שֶׁהֲרֵי כְּשׁוּרָה הֵן עוֹמְדִים:
וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ. הָא קָא מַשְׁמַע לָן דִּבְרֹב עַם הַדְרַת מֶלֶךְ:
וּמְקַבֵּל אֶת הַמָּלֵא. מִיַּד הַנּוֹתֵן, תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מַחֲזִיר אֶת הָרֵיקָן. אֲבָל אִפְּכָא, מַחֲזִיר אֶת הָרֵיקָן בְּרֵישָׁא לֹא, דְּמִכִּי מוֹשִׁיט לֵיהּ הַאי מִיָּד בָּעֵי לְקַבּוֹלֵי, דְּאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת:
זְרִיקָה אַחַת. בַּבָּזֵךְ עַצְמוֹ, וְלֹא מַתָּנָה בְאֶצְבַּע, שֶׁאֵין לְךָ קָרְבָּן שֶׁטָּעוּן אֶצְבַּע אֶלָּא חַטָּאת לְבַדָּהּ דִּכְתִיב (ויקרא ד) בְּאֶצְבָּעוֹ:
כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. בָּרוּחוֹת שֶׁבַּמִּזְבֵּחַ שֶׁהַיְסוֹד תַּחְתֵּיהֶן, וְזוֹרֵק לִזְקִיפָתוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ וְהוּא נוֹפֵל לַיְסוֹד. וּלְפִי שֶׁאֵין הַיְסוֹד מַקִּיף כָּל הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא אֶת הַצָּפוֹן וְאֶת הַמַּעֲרָב, וְאוֹכֵל בַּדָּרוֹם אַמָּה אַחַת וּבַמִּזְרָח אַמָּה אַחַת כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת, לְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר נֶגֶד הַיְסוֹד: