ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת. [בֵּין שֶׁהַצִּבּוּר מְרֻבִּים], בֵּין שֶׁהַצִּבּוּר מֻעָטִים וִיכוֹלִים כֻּלָּן לִשְׁחֹט בְּבַת אַחַת, מִצְוָה לֵחָלֵק לְשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת זוֹ אַחַר זוֹ:
שֶׁנֶּאֱמַר וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כָּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל. קָהָל, וְעֵדָה, וְיִשְׂרָאֵל. הֲרֵי שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת:
בָּזִיכֵי. כַּפּוֹת גְּדוֹלוֹת לְקַבֵּל בָּהֶם הַדָּם:
שׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ כֶּסֶף כֶּסֶף. דְּהָכִי שַׁפִּיר טְפֵי:
וְלֹא הָיוּ לַבָּזִיכִים שׁוּלַיִם. רְחָבִים הָיוּ מִלְמַעְלָה וְתַחְתֵּיהֶם חַדִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לֵישֵׁב עַל הַקַּרְקַע:
שֶׁמָּא יַנִּיחוּם. הַכֹּהֲנִים לֵישֵׁב עַל הַקַּרְקַע עַד שֶׁיְּקַבֵּל דָּם אַחֵר, מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְרֻבִּים, וְיִשְׁכְּחוּם וְיִקְרַשׁ הַדָּם וְלֹא יִהְיֶה רָאוּי לִזָּרֵק: