ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ד
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל הֶחָמֵץ. כְּלוֹמַר וּבִשְׁעַת שְׁחִיטָה הָיָה חָמֵץ בִּרְשׁוּת הַשּׁוֹחֵט אוֹ אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה, אֲפִלּוּ לֹא הָיָה הֶחָמֵץ בָּעֲזָרָה:
עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. דְּלֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי (שמות לד). וְאֵין הַזֶּבַח נִפְסָל:
אַף הַתָּמִיד. שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם דְּעַרְבֵי פְסָחִים שֶׁשְּׁחָטוֹ עַל חָמֵץ, שֶׁהָיָה חָמֵץ בִּרְשׁוּת הַשּׁוֹחֵט אוֹ הַמַּקְרִיב, עוֹבֵר בְּלָאו, דְּדָרֵישׁ זִבְחִי, הַמְיֻחָד לִי, וְהוּא הַתָּמִיד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. שֶׁשְּׁחָטוֹ עַל חָמֵץ, לִשְׁמוֹ חַיָּב, מִשּׁוּם לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ, דְּפֶסַח כָּשֵׁר הוּא וּשְׁחִיטָה רְאוּיָה הִיא וּשְׁמָהּ שְׁחִיטָה:
שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פָּטוּר. דְּפָסוּל הוּא, וּשְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה הִיא וְלָאו שְׁמָהּ שְׁחִיטָה:
וּשְׁאָר כָּל הַזְּבָחִים. שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בְאַרְבָּעָה עָשָׂר אַחַר חֲצוֹת עַל הֶחָמֵץ:
בֵּין לִשְׁמָן בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן פָּטוּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּשֵׁרִים הֵן, כְּדִתְנַן כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן כְּשֵׁרִים וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן פָּטוּר, דִּכְתִיב זִבְחִי זִבְחִי שְׁתֵּי פְעָמִים, לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי (שם כג), וּלְמַאי הִלְכְתָא פַּלְגִינְהוּ רַחֲמָנָא וְלֹא כְתַב זְבָחַי בְּחַד קְרָא וְהַכֹּל בְּמַשְׁמָע בֵּין פֶּסַח בֵּין שְׁאָר זְבָחִים, לוֹמַר לְךָ בִּזְמַן דְּאִיכָּא זֶבַח, דְּהַיְנוּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר דְּאִיכָּא פֶסַח, לֹא מִחַיַּב אַשְּׁאָר זְבָחִים, וּבִזְמַן דְּלֵיכָּא זֶבַח, כְּגוֹן בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, מִחַיַּב אַשְּׁאָר זְבָחִים אִם שְׁחָטָן עַל חָמֵץ:
וּבַמּוֹעֵד. בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, אִם לִשְׁמוֹ שְׁחָטוֹ לַפֶּסַח עַל הֶחָמֵץ:
פָּטוּר. מִלֹּא תִשְׁחַט, דְּפֶסַח שֶׁלֹּא בִזְמַנּוֹ לִשְׁמוֹ פָּסוּל, וְהַוְיָא לַהּ שְׁחִיטָה שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה:
שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. אֶלָּא לְשֵׁם שְׁלָמִים:
חַיָּב. דִּלְהָכִי קָאֵי, וְהַוְיָא לַהּ שְׁחִיטָה רְאוּיָה, וְחַיָּב מִשּׁוּם לֹא תִשְׁחַט, בַּהֲדֵי לָאו דְּלֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא:
וּשְׁאָר כָּל הַזְּבָחִים. שֶׁנִּזְבְּחוּ בְּתוֹךְ הַמּוֹעֵד עַל חָמֵץ:
בֵּין לִשְׁמָן בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמָן חַיָּב. דִּקְרָא אַשְּׁאָר זְבָחִים נַמִּי אַזְהַר:
חוּץ מִן הַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. דִּפְסוּלָה הִיא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בִּשְׁחִיטָתָהּ חַטָּאת הִיא, הִיא וְלֹא הַנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ: