ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ג
שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו. חוֹלֶה וְזָקֵן וְקָטָן שֶׁאֵין יְכוֹלִין לֶאֱכֹל כַּזַּיִת בָּשָׂר, וְאֵין בּוֹ מְנוּיִין אֲחֵרִים אֶלָּא הֵן, פָּסוּל, דִּלְפִי אָכְלוֹ כְּתִיב (שם), הָרָאוּי לֶאֱכֹל:
שֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו. נִמְנוּ עָלָיו חֲבוּרָה זוֹ וּשְׁחָטוֹ לְשֵׁם חֲבוּרָה אַחֶרֶת:
לַעֲרֵלִים. לְיִשְׂרְאֵלִים שֶׁמֵּתוּ אֲחֵיהֶם מֵחֲמַת מִילָה, וְהָנֵי פְּסוּלִים לֶאֱכֹל פֶּסַח, דִּכְתִיב (שם) וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. וּטְמֵאִים נַמִּי אֲסוּרִין בְּקָדָשִׁים, וּבְכָרֵת הֵן עַל אֲכִילָתָן:
לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו כָּשֵׁר. וְלֹא דָמִי לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ דְּפָסוּל, דְּהָתָם פְּסוּלוֹ בְגוּפוֹ, שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁפּוֹסַלְתּוֹ הָיְתָה בְגוּפוֹ שֶׁל קָרְבָּן, אֲבָל לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו אֵין הַמַּחֲשָׁבָה הַפּוֹסֶלֶת בְּגוּפוֹ שֶׁל קָרְבָּן אֶלָּא בְדָבָר שֶׁהוּא חוּץ מִמֶּנּוּ:
מְמָרֵס בְּדָמוֹ. שֶׁלֹּא יִקְרַשׁ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רָאוּי לִזְרִיקָה:
וְאִם זָרַק קֹדֶם לַתָּמִיד כָּשֵׁר. דְּאַף עַל גַּב דְּפֶסַח מְאֻחָר לַתָּמִיד, מִשּׁוּם דִּכְתִיב בֵּיהּ בָּעֶרֶב וּבֵין הָעַרְבַּיִם, לֹא מִפְסַל בְּהָכִי: