ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ו
כָּל מְלָאכָה. שֶׁהִיא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד וְהִתְחִיל בָּהּ קֹדֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר, גּוֹמְרָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. אֲבָל מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד, בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה עוֹשִׂין, וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, אֲפִלּוּ הִתְחִיל בָּהּ קֹדֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר אֵינוֹ גּוֹמְרָהּ:
חַיָּטִים. שָׁרֵי בְאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּכָל מָקוֹם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בָהֶן בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד קֻלָּא יוֹתֵר מִשְּׁאָר אֻמָּנֻיּוֹת, שֶׁהֶדְיוֹט שֶׁאֵינוֹ אֻמָּן בְּכָךְ תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ, הִלְכָּךְ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר דְּקִיל מֵחֹל הַמּוֹעֵד אֲפִלּוּ אֻמָּן נַמִּי שָׁרֵי:
וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִין. שֶׁכֵּן הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים מְסַפְּרִים וּמְכַבְּסִים בְּחֹל הַמּוֹעֵד, וְכֵיוָן דְּאַשְׁכְּחָן בָּהֶן צַד הֶתֵּר בְּחֹל הַמּוֹעֵד, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר דְּקִיל שָׁרֵי לְכֻלֵּי עָלְמָא:
אַף הָרַצְעָנִים. שֶׁכֵּן עוֹלֵי רְגָלִים מְתַקְּנִין מִנְעֲלֵיהֶן בְּחֹל הַמּוֹעֵד. וַחֲכָמִים סָבְרֵי אֵין לְמֵדִין תְּחִלַּת מְלֶאכֶת רַצְעָנִים שֶׁעוֹשִׂין מִנְעָלִים חֲדָשִׁים תְּחִלָּה, מִסּוֹף מְלָאכָה תִּקּוּן מִנְעָלִים שֶׁל עוֹלֵי רְגָלִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: