ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל. שֶׁנִּרְאֶה כְאוֹכֵל פְּסָחִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ:
שֶׁנָּהֲגוּ לְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְכָל זְמַן שֶׁהַנֵּר דּוֹלֵק לֹא יְשַׁמֵּשׁ שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר:
שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק. שֶׁמָּא יִרְאֶה אִשְׁתּוֹ וְתִשָּׂא חֵן בְּעֵינָיו וִישַׁמֵּשׁ:
וּמַדְלִיקִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ מִתְיַחֲדִים שָׁם: