ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ב
הַמּוֹלִיךְ פֵּרוֹת שְׁבִיעִית מִמְּקוֹם שֶׁכָּלוּ. לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה וְחַיָּבִין עָלָיו בְּנֵי מְקוֹמוֹ לְבַעֲרָן מִן הַבַּיִת. וְהוֹלִיכָן זֶה לְמָקוֹם שֶׁלֹּא כָלוּ, וּבְנֵי אוֹתוֹ מָקוֹם עֲדַיִן אוֹכְלִין הֵן מִן הַמְכֻנָּסִים לַבַּיִת, חַיָּב לְבַעֵר מִשּׁוּם חֻמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמַר אוֹמְרִים לוֹ צֵא וְהָבֵא לְךָ אַף אָתָּה. פְּלֻגְתָא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְתַנָּא קַמָּא בְּכוֹבֵשׁ שְׁלֹשָׁה מִינֵי יָרָק בְּחֹמֶץ אוֹ בְצִיר לְהִתְקַיֵּם, וּשְׁנַיִם מֵהֶם כָּלוּ לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה וְהַשְּׁלִישִׁי לֹא כָלָה, תַּנָּא קַמָּא סָבַר אוֹכֵל מֵאוֹתָן שֶׁכָּלוּ עַל סְמַךְ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא כָלָה, הוֹאִיל וְהֵן בְּחָבִית אַחַת. וְהָכִי מִשְׁתְּמַע לְמִלְּתֵיהּ, מִמָּקוֹם שֶׁלֹּא כָלוּ לְמָקוֹם שֶׁכָּלוּ לְגַמְרֵי חַיָּבִין לְבַעֵר, אֲבָל לֹא כָלוּ כֻלָּן אֶלָּא מִקְצָתָן אוֹכֵל אַף מִמִּין הַכָּלֶה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא כָלוּ כֻלָּן, דְּאוֹכְלִין עַל סְמַךְ הָאַחֲרוֹן. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אוֹמְרִים לוֹ צֵא וְהָבֵא לְךָ אַף אַתָּה מֵאוֹתוֹ הַמִּין שֶׁכָּלָה כְּמוֹ שֶׁהֵבִיא זֶה הָאִישׁ וְלֹא תִמְצָא, הִלְכָּךְ אֵינוֹ אוֹכֵל אֶלָּא מֵהַמִּין שֶׁלֹּא כָלָה, דְּאֵין אוֹכְלִין מֵהַמִּינִין שֶׁכָּלוּ עַל סְמַךְ הַמִּין שֶׁלֹּא כָּלָה, וְחַיָּב לְבַעֵר הַמִּינִין שֶׁכָּלוּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּקָאֵי בְשִׁיטְתֵיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהֲלָכָה כְמוֹתוֹ בְּמַסֶּכֶת שְׁבִיעִית פֶּרֶק הַפֵּיגָם: