ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ג
חַלָּה בְטֻמְאָה. שֶׁנִּטְמֵאת הָעִסָּה וְשׁוּב אֵין הַחַלָּה הַנִּטֶּלֶת מִמֶּנָּה רְאוּיָה לַאֲכִילַת כֹּהֵן, כֵּיצַד מַפְרִישִׁין אוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב שֶׁל פֶּסַח, הֲרֵי אֵין יָכוֹל לֶאֱפוֹתָהּ בְּפֶסַח מֵאַחַר שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה, וְלִשְׁהוֹתָהּ וּלְשָׂרְפָהּ בָּעֶרֶב אִי אֶפְשָׁר שֶׁמָּא תַחְמִיץ, וּלְהַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים אִי אֶפְשָׁר, שֶׁאֵין מְבַעֲרִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יִקְרָא לָהּ שֵׁם חַלָּה עַד שֶׁתֵּאָפֶה. דְּאַכַּתִּי כָּל חֲדָא וַחֲדָא חַזְיָא לֵיהּ, דְּמִכָּל חֲדָא וַחֲדָא מַפְרִישׁ פּוּרְתָא, וּלְאַחַר אֲפִיָּתָהּ אִם רָצָה יַפְרִישׁ חַלָּה שְׁלֵמָה עַל הַכֹּל, דְּקָסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָרוֹדֶה מִן הַתַּנּוּר וְנוֹתֵן לַסַּל, הַסַּל מְצָרְפָן לְחַלָּה:
לֹא זֶהוּ חָמֵץ שֶׁמֻּזְהָרִים עָלָיו. דְּלָאו דִּידֵיהּ הוּא לְאַחַר שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ שֵׁם, וּקְרָא כְתִיב (שמות יג) לֹא יֵרָאֶה לְךָ, שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ, וְזֶה אֵינוֹ שֶׁלְּךָ וְלֹא שֶׁל חֲבֵרְךָ, דְּאַכַּתִּי לֹא מְטָא לְיַד כֹּהֵן. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר הוֹאִיל אִי בָעֵי מִתְּשִׁיל עֲלַהּ הַוְיָא הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת, וְאֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ, וְחַזְיָא לֵיהּ לַאֲכִילָה, נִמְצָא דְּשֶׁלּוֹ הִיא וְחָמֵץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר לֹא אָמְרִינַן הוֹאִיל. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: