ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ח
בַּחֲרֹסֶת. דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וּמַיִם וְעָשׂוּי לְטַבֵּל בּוֹ בָּשָׂר:
וְאִם נָתַן. לְתוֹךְ הַחַרְדָּל:
יֹאכַל מִיָּד. שֶׁהַחַרְדָּל חַד וְאֵינוֹ מְמַהֵר לְהַחְמִיץ כְּמוֹ הַחֲרֹסֶת. אֲבָל בַּחֲרֹסֶת מוֹדֶה תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָסוּר:
וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. אַף אִם נָתַן לְתוֹךְ הַחַרְדָּל, דְּסָבַר חַרְדָּל לְאַלְתַּר מַחְמִיץ כְּמוֹ הַחֲרֹסֶת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
לֹא בְמַשְׁקִין וְלֹא בְמֵי פֵרוֹת. דִּכְתִיב (שמות יב) וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל, מִכָּל מָקוֹם:
אֲבָל סָכִין וּמַטְבִּילִין. לְאַחַר צְלִיָּתוֹ, וְלֹא אָמְרִינַן דִּמְבַטֵּל טַעֲמוֹ. אִי נַמִּי אֲפִלּוּ קֹדֶם צְלִיָּתוֹ שָׁרֵי לָסוּךְ הַפֶּסַח בְּמֵי פֵרוֹת, דְּהָכִי תְנַן בְּכֵיצַד צוֹלִין (לקמן פ"ז מ"ג), סָכוֹ בְּשֶׁמֶן תְּרוּמָה אִם חֲבוּרַת כֹּהֲנִים יֹאכֵלוּ:
מֵי תַשְׁמִישׁוֹ שֶׁל נַחְתּוֹם. שֶׁמְּצַנֵּן בָּהֶן יָדָיו בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַטֵּף אֶת הַמַּצָּה:
יִשָּׁפְכוּ. בִּמְקוֹם מִדְרוֹן, שֶׁלֹּא יִשָּׁאֲרוּ מְכֻנָּסִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְיַחְמִיצוּ: