ברטנורא על משנה פסחים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ז
אֵין שׁוֹרִין אֶת הַמֻּרְסָן. בְּמַיִם קָרִים וְכָל שֶׁכֵּן פּוֹשְׁרִין כְּדֵי לָתֵת לִפְנֵי הַתַּרְנְגוֹלִים:
אֲבָל חוֹלְטִין. בְּרוֹתְחִין, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַמַּיִם רוֹתְחִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְמִיץ. וְהָאִידְנָא נַהוּג עָלְמָא אִסּוּרָא אֲפִלּוּ בַּחֲלִיטָה בְרוֹתְחִים:
לֹא תִשְׁרֶה אֶת הַמֻּרְסָן. לָשׁוּף בּוֹ בְּשָׂרָהּ, מִפְּנֵי שֶׁמַּחְמִיץ בִּשְׁרִיָּתוֹ:
אֲבָל שָׁפָה הִיא. מֻרְסָן עַל בְּשָׂרָהּ יָבֵשׁ אַף עַל גַּב שֶׁמַּיִם טוֹפְחִים עַל בְּשָׂרָהּ:
לֹא יִלְעֹס. לֹא יָכֹס בְּשִׁנָּיו: