ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ח
מָאתַיִם זוּז. קִים לְהוּ לְרַבָּנָן שֶׁאֵלּוּ מַסְפִּיקִים לְשָׁנָה אַחַת לִכְסוּת וְלִמְזוֹנוֹת:
אוֹ לִכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ. וַאֲפִלּוּ הִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחְתָּיו:
וְאֶת כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ. כֵּלִים יָפִים שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּשַּׁבָּתוֹת וּבָרְגָלִים. וְהַנֵּי מִילֵי כְּשֶׁבָּא לִטֹּל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וְאֵינוֹ נוֹטֵל מִקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה, שֶׁמִּתְפַּרְנֵס בְּצִנְעָה וְאֵינוֹ נוֹטֵל מִמַּה שֶּׁבְּיַד גַּבַּאי, אֲבָל אִם נוֹטֵל מִקֻּפָּה שֶׁל צְדָקָה אָז אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִטֹּל אֲפִלּוּ לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה עַד שֶׁיִּמְכֹּר כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ: