ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ז
מִכִּכָּר בְּפוּנְדְיוֹן. כִּכָּר הַנִּמְכָּר בְּפוּנְדְיוֹן כְּשֶׁהַחִטִּים נִמְכָּרִים אַרְבַּע סְאִים לְסֶלַע. וְאַרְבַּע סְאִין הֵן עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קַבִּין, שֶׁכָּל סְאָה הִיא שִׁשָּׁה קַבִּין, וְהַסֶּלַע הוּא אַרְבָּעָה דִינָרִים וְכָל דִּינָר שִׁשָּׁה מָעִין, נִמְצָא הַסֶּלַע עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מָעִין, נִמְצְאוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קַבִּין לְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מָעִין, קַב לְכָל מָעָה, וְהַמָּעָה שְׁנֵי פוּנְדְיוֹנִים, הֲרֵי הַכִּכָּר הַנִּמְכָּר בְּפוּנְדְיוֹן הוּא חֲצִי קַב. אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהַחֶנְוָנִי רוֹצֶה לְהִשְׂתַּכֵּר לִיצִיאַת הָאֲפִיָּה וְהַטְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּכֵר הַכִּכָּר שֶׁהוּא חֲצִי קַב בְּפוּנְדְיוֹן כְּפִי הָעֵרֶךְ שֶׁמּוֹכְרִים הַתְּבוּאָה בַּשּׁוּק אַרְבַּע סְאִים בְּסֶלַע, לְפִיכָךְ לֹא יִהְיֶה הַכִּכָּר הַנִּמְכָּר בְּפוּנְדְיוֹן אֶלָּא רֹבַע הַקַּב בִּלְבָד. וּכְשֶׁמְּחַלְּקִים תְּבוּאָה לֶעָנִי בַּגֹּרֶן וְעָלָיו לִטְחֹן וְלֶאֱפוֹת אֵין פּוֹחֲתִין מֵחֲצִי קַב, אֲבָל כְּשֶׁנּוֹתְנִים לוֹ כִּכָּר אָפוּי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא רֹבַע הַקַּב שֶׁהֵם שִׁשָּׁה בֵּיצִים. וְהָכִי מְפֹרָשׁ בְּפֶרֶק כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בְּעֵרוּבִין (דף פב):
פַּרְנָסַת לִינָה. מִטָּה וְכָרִים וּכְסָתוֹת:
מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת. שֶׁחַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל בַּשַּׁבָּת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת:
לֹא יִטֹּל מִן הַתַּמְחוּי. לְפִי שֶׁהַתַּמְחוּי מִתְחַלֵּק בְּכָל יוֹם, שֶׁהַגַּבָּאִים מַחֲזִירִים עַל פִּתְחֵי בַּעֲלֵי בָתִּים בְּכָל יוֹם וְלוֹקְחִים מֵהֶם תַּבְשִׁיל לְצֹרֶךְ הָעֲנִיִּים, וְהַכְּלִי שֶׁמְּשִׂימִים בּוֹ אֶת הַתַּבְשִׁיל נִקְרָא תַּמְחוּי:
לֹא יִטֹּל מִן הַקֻּפָּה. לְפִי שֶׁהַקֻּפָּה מִתְחַלֶּקֶת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת:
נִגְבֵּית בִּשְׁנַיִם. לְפִי שֶׁמְּמַשְׁכְּנִים עַל הַצְּדָקָה, וְאֵין עוֹשִׂים שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם:
וּמִתְחַלֶּקֶת בִּשְׁלֹשָׁה. לְפִי שֶׁהִיא כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וְדִינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה: