ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ח
מִשֶּׁנּוֹדְעוּ הָעוֹלְלוֹת. שֶׁנִּכָּר מַה הוּא עוֹלֶלֶת וּמַה הוּא אֶשְׁכּוֹל:
הָעוֹלְלוֹת לָעֲנִיִּים. שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ:
יִתְּנוּ שְׂכַר גִּדּוּלָן לַהֶקְדֵּשׁ. מַה שֶּׁמַּשְׁבִּיחִין כָּל שָׁעָה בְּתוֹךְ קַרְקַע שֶׁל הֶקְדֵּשׁ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
בֶּעָרִיס. כֶּרֶם שֶׁהַגְּפָנִים שֶׁלָּהּ מוּדְלוֹת עַל גַּבֵּי כְּלוּנְסוֹת וְעֵצִים, לְשׁוֹן אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה (שיר השירים א):
כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְשֹׁט. כְּלוֹמַר לְאַחַר שֶׁעָבַר מֵעָלֶיהָ, אִם בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר אֵינוֹ יָכוֹל לִפְשֹׁט יָדוֹ וְלִטֹּל קָרֵינָא בֵיהּ לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ (דברים כד):
אֲבָל רוֹגְלִיּוֹת. הַגְּפָנִים הָעוֹמְדִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע שֶׁדּוֹרְכִים עֲלֵיהֶם בָּרֶגֶל:
מִשֶּׁיַּעֲבֹר מִמֶּנָּה. הֲוֵי שִׁכְחָה, דְּכָל גֶּפֶן וָגֶפֶן מִן הָרוֹגְלִיּוֹת חֲשִׁיבָא כְּאֻמָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאָסוּר לָשׁוּב מֵאֻמָּן לְאֻמָּן: