ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ז
שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלְלוֹת. שֶׁאֵין בְּכָל הַכֶּרֶם אֶשְׁכּוֹל שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּתֵף וְנָטֵף:
אִם אֵין בָּצִיר. וְכַמָּה שִׁעוּר בָּצִיר, שְׁלֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁעוֹשִׂים רְבִיעִית:
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אֲפִלּוּ כֻלּוֹ עוֹלְלוֹת. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר דְּלֹא תֵימָא הוֹאִיל וְאֵין לָעֲנִיִּים בָּעוֹלְלוֹת קֹדֶם לַבָּצִיר יִזְכֶּה בָהֶם בַּעַל הַבַּיִת, לְכָךְ נֶאֱמַר וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל: