ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ה
הַמֵּדֵל בַּגְּפָנִים. כְּשֶׁהַגְּפָנִים תְּכוּפִים זֶה אַחַר זֶה עוֹקֵר מֵאוֹתָם שֶׁבֵּינְתַּיִם וְהָאֲחֵרִים מְתֻקָּנִים בְּכָךְ:
כָּךְ הוּא מֵדֵל בְּשֶׁל עֲנִיִּים. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם פֵּאָה אוֹ עוֹלְלוֹת שֶׁל עֲנִיִּים, כָּךְ מֵדֵל בְּשֶׁלָּהֶם כְּמוֹ בְשֶׁלּוֹ, קָסָבַר עֲנִיִּים דִּין שֻׁתָּף יֵשׁ לָהֶם, וּכְשֵׁם שֶׁשֻּׁתָּף כְּמוֹ שֶׁהוּא מֵדֵל בְּשֶׁלּוֹ כָּךְ מֵדֵל בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ אַף עֲנִיִּים כֵּן:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּשֶׁלּוֹ הוּא רַשַּׁאי. קָסָבַר עֲנִיִּים דִּין קוֹנֶה יֵשׁ לָהֶם בְּחֶלְקָם, וּכְשֵׁם שֶׁהַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ עֲשָׂרָה אֶשְׁכּוֹלוֹת אָסוּר לִגַּע בָּהֶן אַף בְּשֶׁל עֲנִיִּים כֵּן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: