ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ד
אֵיזוֹ הִיא עוֹלֶלֶת. הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה (שם) וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל:
כָּתֵף. הַשַּׁרְבִיט הָאֶמְצָעִי שֶׁל הָאֶשְׁכּוֹל מְחֻבָּרִים בּוֹ אֶשְׁכּוֹלוֹת קְטַנּוֹת הַרְבֵּה, וּכְשֶׁהֵן שׁוֹכְבִים זֶה עַל זֶה כְּמַשְּׂאוֹי שֶׁעַל כְּתֵפוֹ שֶׁל אָדָם הוּא נִקְרָא כָּתֵף, וּכְשֶׁהֵן מְפֻזָּרִים בַּשַּׁרְבִיט אֶחָד לְכָאן וְאֶחָד לְכָאן אֵין כָּאן כָּתֵף:
נָטֵף. הֵן גַּרְגְּרִים שֶׁל עֲנָבִים הַמְחֻבָּרִים בְּסוֹף הַשַּׁרְבִיט שֶׁרְגִילִים לִהְיוֹת תְּלוּיִם שָׁם עֲנָבִים הַרְבֵּה, וְעַל שֵׁם שֶׁעֲנָבָיו נוֹטְפוֹת לְמַטָּה נִקְרָא נָטֵף, וּבִלְשׁוֹן מִקְרָא קוֹרֵא לְאֶשְׁכּוֹל שֶׁאֵין לוֹ לֹא כָתֵף וְלֹא נָטֵף עוֹלֵל, לְפִי שֶׁהוּא לִפְנֵי שְׁאָר הָאֶשְׁכּוֹלוֹת כְּעוֹלָל לִפְנֵי הָאִישׁ:
אִם סָפֵק. שֶׁנִּרְאִים הָאֶשְׁכּוֹלוֹת הַקְּטַנּוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּשַּׁרְבִיט כְּאִלּוּ שׁוֹכְבוֹת זוֹ עַל זוֹ וְאֵין שׁוֹכְבוֹת יָפֶה, דְּהַשְׁתָּא הֲוֵי סָפֵק אִם יֵשׁ לָהּ כָּתֵף אִם לָאו:
שֶׁבָּאַרְכֻּבָּה. יִחוּר שֶׁל זְמוֹרָה שֶׁתְּלוּיִין בָּהּ אֶשְׁכּוֹלוֹת הַרְבֵּה וְהַבּוֹצֵר קוֹצְצָהּ, וְהִיא נִקְרֵאת אַרְכֻּבָּה, וּפְעָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עוֹלְלוֹת עִם הָאֶשְׁכּוֹלוֹת:
נִקְרֶצֶת. נִקְצֶצֶת וְנֶחְתֶּכֶת, וְדֻגְמָתוֹ שָׁנִינוּ בְּיוֹמָא (לא:) קְרָצוֹ וּמֵרֵק אַחֵר שְׁחִיטָה עַל יָדוֹ. וּבַמִּקְרָא (ירמיה מו) קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא:
גַּרְגֵּר יְחִידִי. כְּגוֹן אֶשְׁכּוֹל שֶׁאֵין לוֹ אֶשְׁכּוֹלוֹת קְטַנּוֹת שׁוֹכְבוֹת זוֹ עַל זוֹ אֶלָּא הַגַּרְגְּרִים מְחֻבָּרִים בַּשַּׁרְבִיט עַצְמוֹ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶשְׁכּוֹל. דִּכְתִיב (ישעיה יז) וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלְלֹת כְּנֹקֵף זַיִת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים. שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים עוֹלְלוֹת, יוֹתֵר מִכָּאן אֶשְׁכּוֹל:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עוֹלֶלֶת. דְּלֹא חֲשִׁיבֵי הַגַּרְגְּרִים הַשּׁוֹכְבִים זֶה עַל זֶה לְהִקָּרֵא כָּתֵף. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: