ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ג
אֵיזֶהוּ פֶרֶט. הָאָמוּר בַּתּוֹרָה (ויקרא יט) וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט:
עָקַץ. חָתַךְ:
הֻסְבַּךְ בֶּעָלִים. נִקְשַׁר וְנֶאֱחַז בֶּעָלִים וְעַל יְדֵי כָךְ נָפַל וְנִפְרַט:
הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. שֶׁלֹּא נִפְרַט דֶּרֶךְ בְּצִירָה:
הַמַּנִּיחַ כַּלְכָּלָה בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בוֹצֵר. נוֹתֵן סַל תַּחַת הָעֲנָבִים שֶׁיִּפֹּל הַפֶּרֶט לְתוֹכוֹ:
הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים. דְּפֶרֶט בִּנְשִׁירָתוֹ זָכוּ בוֹ עֲנִיִּים קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לָאָרֶץ:
אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלִים. מְפֹרָשׁ לְעֵיל בְּפֶרֶק ה' (משנה ו'):