ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ב
שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מַלְבְּנִים. שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל אִילָנֵי זֵיתִים וּבֵין שׁוּרָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה עֲרוּגָה מְרֻבַּעַת כִּדְמוּת מַלְבְּנוֹת הַתְּבוּאָה שֶׁבֵּין הַזֵּיתִים דִּתְנַן לְעֵיל בְּרֵישׁ פֶּרֶק ג', וְכֵן בֵּין שׁוּרָה שְׁנִיָּה לִשְׁלִישִׁית, וְשָׁכַח אִילָן אֶמְצָעִי שֶׁבַּשּׁוּרָה הָאֶמְצָעִית, אֵינָהּ שִׁכְחָה, שֶׁהָאִילָנוֹת שֶׁסְּבִיבָיו הִסְתִּירוּהוּ, וְדָמִי לְחִפּוּהוּ בְקַשׁ אוֹ עָמְדוּ עֲנִיִּים כְּנֶגְדּוֹ דִּתְנַן לְעֵיל דְּאֵינוֹ שִׁכְחָה:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. אַמַּתְנִיתִין דִּלְעֵיל קָמְהַדֵּר דִּתְנַן בְּזֵית הַנְּטוֹפָה בִּשְׁעָתוֹ וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ, אֲבָל הִתְחִיל בּוֹ וּשְׁכָחוֹ הֲרֵי זוֹ שִׁכְחָה עַד שֶׁיִּהְיֶה בּוֹ סָאתַיִם:
כָּל זְמַן שֶׁיֶּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֶשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. אִם נִזְכַּר בַּעַל הַזֵּיתִים מִן הַזֵּיתִים שֶׁשָּׁכַח בָּאִילָן בְּעוֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ זֵיתִים תַּחְתָּיו יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָן, וְלֹא חֲשִׁיבָא שִׁכְחָה מַה שֶּׁשָּׁכַח בְּרֹאשׁ הָאִילָן אֶלָּא לְאַחַר שֶׁלֹּא נִשְׁאֲרוּ לוֹ זֵיתִים תַּחַת הָאִילָן:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִשֶּׁתֵּלֵךְ הַמַּחֲבֵא. כְּלוֹמַר מִשֶּׁבָּדַק הַמְּלַקֵּט בְּכָל מַחֲבוֹאֵי הַזֵּיתִים, אָז הֲוֵי הַנִּשְׁאָר לָעֲנִיִּים כְּשֶׁאֵין לְבַעַל הָאִילָן זֵיתִים תַּחְתָּיו, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁלֹּא בָּדַק הַמְּלַקֵּט בְּכָל מַחֲבוֹאֵי הַזֵּיתִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין זֵיתִים תַּחְתָּיו יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקֵּט. וְאֵין הֲלָכָה כְרַבִּי מֵאִיר: