ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
כָּל זַיִת. כְּזֵית הַנְּטוֹפָה בִּשְׁעָתוֹ. עַל שֵׁם שֶׁהוּא נוֹטֵף שֶׁמֶן קָרְאוּ לוֹ נְטוֹפָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵף בְּכָל שָׁנָה, הוֹאִיל וְהֶעֱלוּ לוֹ שֵׁם זֶה עַל שֶׁהוּא נוֹטֵף בִּשְׁעָתוֹ, אִם שְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה, דִּכְתִיב (דברים כד) וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, עֹמֶר שֶׁאַתָּה שׁוֹכְחוֹ לְעוֹלָם, יָצָא זֶה שֶׁאַתָּה זוֹכְרוֹ לְאַחַר זְמָן:
שׁוֹפְכָנִי. שֶׁזֵּיתָיו שׁוֹפְכִים שֶׁמֶן הַרְבֵּה:
בֵּישָׁנִי. שֶׁהוּא מְבַיֵּשׁ כָּל שְׁאָר אִילָנוֹת מֵרֹב הַשֶּׁמֶן שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵחֲבֵרָיו:
שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַרְבֵּה. זֵיתִים מְרֻבִּים:
שְׁנַיִם שִׁכְחָה. סְתָם מַתְנִיתִין כְּבֵית הִלֵּל דְּאָמְרֵי לְעֵיל שְׁנַיִם לָעֲנִיִּים:
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין שִׁכְחָה לְזֵיתִים. לֹא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבָּא אַדְרִיָּנוּס קֵיסָר וְהֶחֱרִיב אֶת כָּל הָאָרֶץ וְלֹא הָיוּ זֵיתִים מְצוּיִין, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁזֵּיתִים מְצוּיִין מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי דְּיֵשׁ שִׁכְחָה לְזֵיתִים. וְכֵן מִי שֶׁהָיוּ כָּל זֵיתָיו נְטוֹפָה אוֹ שׁוֹפְכָנִי אוֹ בֵישָׁנִי יֵשׁ לָהֶם שִׁכְחָה: