ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ח
הַקָּמָה מַצֶּלֶת אֶת הָעֹמֶר. קָמָה שֶׁלֹּא שְׁכָחָהּ שֶׁהָיְתָה בְּצַד עֹמֶר שֶׁשְּׁכָחוֹ, מַצֶּלֶת עַל הָעֹמֶר, דְּלֹא הֲוֵי שִׁכְחָה דִּכְתִיב (שם) כִּי תִקְצֹר וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר, עֹמֶר שֶׁסְּבִיבוֹתָיו קָצִיר הֲוֵי שִׁכְחָה, וְלֹא עֹמֶר שֶׁסְּבִיבוֹתָיו קָמָה:
וְאֶת הַקָּמָה. אִם שָׁכַח קָמָה וְהָיוּ רָאשֵׁי שִׁבֳּלִים שֶׁלָּהּ מְחֻבָּרִים לְקָמָה אַחֶרֶת שֶׁלֹּא שְׁכָחָהּ, זֹאת הַקָּמָה שֶׁלֹּא שְׁכָחָהּ מַצֶּלֶת עַל הַקָּמָה הַשְּׁכוּחָה הַמְחֻבֶּרֶת אֵלֶיהָ, וְלֹא הַוְיָא שִׁכְחָה:
הָעֹמֶר אֵינוֹ מַצִּיל. אִם הָיָה עֹמֶר שָׁכוּחַ אוֹ קָמָה שְׁכוּחָה בְּצַד עֹמֶר שֶׁאֵינוֹ שָׁכוּחַ, אֵין הָעֹמֶר שֶׁאֵינוֹ שָׁכוּחַ מַצִּיל לֹא עַל הָעֹמֶר וְלֹא עַל הַקָּמָה הַשְּׁכוּחִים: