ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ז
קָמָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ סָאתַיִם וּשְׁכָחָהּ אֵינוֹ שִׁכְחָה. דְּיָלְפִינַן שִׁכְחַת קָמָה מִשִּׁכְחַת עֹמֶר, מַה עֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם אֵינוֹ שִׁכְחָה, אַף קָמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סָאתַיִם אֵינָהּ שִׁכְחָה, וְשִׁכְחַת קָמָה יָלְפִינַן לַהּ מִקְּרָא דִּכְתִיב (שם) וְשָׁכַחְתָּ עֹמֶר בַּשָּׂדֶה, לְרַבּוֹת שִׁכְחַת קָמָה:
טוֹפֵחַ. מִין קִטְנִית דַּק מְאֹד, וְקוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי גילבא"ן. וּבְקָמָה שֶׁל שְׂעוֹרִים אַיְרֵי שֶׁנִּשְׁתַּדְּפוּ וְנַעֲשׂוּ דַקּוֹת כְּטוֹפֵחַ, וַאֲפִלּוּ הָכִי רוֹאִים אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵן גַּסִּים כִּשְׁאָר שְׂעוֹרִים, וְאִם כְּשֶׁנַּחֲשֹׁב אוֹתָן גַּסִּים כִּשְׁאָר שְׂעוֹרִים יִהְיֶה בָהֶן סָאתַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁיו שֶׁהֵם שְׁדוּפוֹת אֵין בָּהֶם סָאתַיִם, לֹא הֲוֵי שִׁכְחָה. וְאֵין לְפָרֵשׁ דְּשֶׁל טוֹפֵחַ מַמָּשׁ יֵחָשְׁבוּ כְּאִלּוּ הֵם כִּשְׂעוֹרִים הַגַּסִּים, אֶלָּא בִּשְׂעוֹרִים שֶׁנִּשְׁתַּדְּפוּ וְנַעֲשׂוּ כְּטוֹפֵחַ, דְּהָכִי אָמְרִינַן בַּיְרוּשַׁלְמִי רוֹאִים אֶת הַשְּׁדוּפוֹת כְּאִלּוּ הֵן מְלֵאוֹת:
עֲנָוָה שֶׁל שְׂעוֹרִים. עֲנָוָה בְּוָי"ו כְּמוֹ עֲנָבָה בְּבֵי"ת, כְּלוֹמַר גַּרְגֵּר שְׂעוֹרִים: