ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ו
הָעֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם אֵינוֹ שִׁכְחָה. דִּכְתִיב (שם) לֹא תָשׁוּב לְקַחְתּוֹ, עֹמֶר שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַגְבִּיהוֹ כֻּלּוֹ כְּאַחַת וְלָשֵׂאת אוֹתוֹ עַל כְּתֵפוֹ, יָצָא זֶה שֶׁל סָאתַיִם שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַגְבִּיהַּ כֻּלּוֹ כְּאַחַת:
אָמְרוּ לוֹ יָפֶה כֹּחוֹ. כִּדְאָמְרִינַן שְׁתַּיִם שִׁכְחָה שָׁלֹשׁ אֵינָן שִׁכְחָה:
לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּעֹמֶר אֶחָד שֶׁהוּא כְגָדִישׁ. דִּין הוּא שֶׁעֹמֶר אֶחָד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָאתַיִם לֹא יִהְיֶה שִׁכְחָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְגָדִישׁ וְאֵין שַׁיָּךְ שִׁכְחָה בְּגָדִישׁ:
תֹּאמַר בִּשְׁנֵי עֳמָרִים. שֶׁהֵם כְּמוֹ שְׁאָר עֳמָרִים קְטַנִּים:
כִּכְרִיכוֹת. כַּאֲגוּדוֹת קְטַנּוֹת: