ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ו
הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ. שֶׁמָּכַר לוֹ שָׂדֶה וְקָמָתָהּ. אֲבָל מָכַר אֶת הַקָּמָה בִּלְבָד וְשִׁיֵּר הַשָּׂדֶה לְעַצְמוֹ, שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁאֵצֶל זֶה אֲנִי קוֹרֵא שָׂדְךָ וְאֵצֶל זֶה אֲנִי קוֹרֵא קְצִירְךָ:
הַמּוֹכֵר מֻתָּר. בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה אִם הוּא עָנִי:
עַל מְנָת שֶׁיְּלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו. שֶׁעַל יְדֵי כֵן הַפּוֹעֵל מְנַכֶּה לוֹ מִן הַשְּׂכִירוּת, וְנִמְצָא פּוֹרֵעַ חוֹבוֹ מִשֶּׁל עֲנִיִּים:
אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלִים. כְּלוֹמַר אַל תִּקְרֵי עוֹלָם אֶלָּא עוֹלִים, אִית דִּמְפָרְשֵׁי אֵלּוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם, שֶׁלֹּא תְשַׁנֶּה הָאַזְהָרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי עוֹלִים אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, וְקָרֵי לְהוּ עוֹלִים לְשׁוֹן כָּבוֹד, כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרִין לְעִוֵּר סַגִּי נָהוֹר: