ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
הַפֵּאָה נִתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר. דִּכְתִיב (ויקרא יט) לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב, הַנַּח לִפְנֵיהֶם וְהֵם יָבוֹזוּ:
בְּדָלִית. גֶּפֶן הַמֻּדְלֵית עַל גַּבֵּי עֵצִים אוֹ עַל גַּבֵּי אִילָנוֹת:
מוֹרִיד וּמְחַלֵּק. דִּכְתִיב (שם) תַּעֲזֹב אוֹתָם, אוֹתָם שֶׁאֵין בָּהֶם סַכָּנָה אַתָּה עוֹזֵב לִפְנֵיהֶם וְאִי אַתָּה עוֹזֵב אוֹתָם שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה בַּעֲלִיָּתָם, אֶלָּא מוֹרִיד מִן הָאִילָן וּמְחַלֵּק לָהֶם:
בַּחֲלִיקֵי אֱגוֹזִים. עַל שֵׁם שֶׁאִילָנוֹת שֶׁל אֱגוֹזִים חֲלָקִים וְאֵין בָּהֶם קְשָׁרִים כִּשְׁאָר אִילָנוֹת קְרוּיִן חֲלִיקֵי אֱגוֹזִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה. אַרֵישָׁא קָאֵי, בְּפֵאָה הַנִּתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר: