ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
מִתְּחִלַּת הַשָּׂדֶה וּמֵאֶמְצָעָהּ. וְאֵין צָרִיךְ לְהַנִּיחַ פֵּאָה בְּסוֹף הַשָּׂדֶה, דִּכְתִיב (ויקרא יט) לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר, אָמְרָה תּוֹרָה תֵּן פֵּאָה וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְךָ עֲדַיִן קָמָה לִקְצֹר:
וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן בַּסּוֹף כַּשִּׁעוּר. אַף עַל גַּב דְּרָבִי קְרָא בַּתְחִלָּה וּבָאֶמְצַע שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת פֵּאָה לְמַה שֶּׁנָּתַן, מִכָּל מָקוֹם לֹא מִפְטַר אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן בְּסוֹף הַשָּׂדֶה תַּשְׁלוּם שִׁעוּר אֶחָד מִשִּׁשִּׁים עִם מַה שֶּׁנָּתַן בָּאֶמְצַע וּבַתְּחִלָּה. כֵּן מוּכָח בַּיְרוּשַׁלְמִי. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן בַּסּוֹף כְּשִׁעוּר פֵּאָה הַצְּרִיכָה לְכָל הַשָּׂדֶה, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ בְּסוֹף הַשָּׂדֶה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים חוּץ מִמַּה שֶּׁהִנִּיחַ בַּתְּחִלָּה וּבָאֶמְצַע:
אִם שִׁיֵּר קֶלַח אֶחָד. בְּסוֹף הַשָּׂדֶה וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ לְפֵאָה סוֹמֵךְ עָלָיו, וְכָל מַה שֶּׁהִנִּיחַ בָּאֶמְצַע וּבַתְּחִלָּה תּוֹרַת פֵּאָה עָלֶיהָ:
וְאִם לָאו. שֶׁלֹּא הִנִּיחַ אֲפִלּוּ קֶלַח אֶחָד בְּסוֹף הַשָּׂדֶה לְפֵאָה, הֲרֵי מַה שֶּׁהִנִּיחַ בָּאֶמְצַע וּבַתְּחִלָּה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה פֵּאָה אֶלָּא דִּין הֶפְקֵר יֵשׁ לָהּ. וּפָלֵיג אַדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר דְּמִכָּל מָקוֹם הִיא חֲשׁוּבָה פֵּאָה אֶלָּא דְּלֹא מִפְטַר בַּעַל הַשָּׂדֶה בְּהָכִי. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: