ברטנורא על משנה פאה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
אֵין פּוֹחֲתִין לַפֵּאָה מִשִּׁשִּׁים. מִדְּרַבָּנָן:
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין לַפֵּאָה שִׁעוּר. מִדְּאוֹרַיְתָא כִּדְאֲמָרָן:
הַכֹּל לְפִי גֹדֶל הַשָּׂדֶה. אִם שָׂדֵהוּ גְדוֹלָה וַעֲנִיִּים מֻעָטִים נוֹתֵן וּמוֹסִיף עַל שִׁשִּׁים לְפִי גֹדֶל שָׂדֵהוּ, וְאִם שָׂדֵהוּ קְטַנָּה וַעֲנִיִּים מְרֻבִּים מוֹסִיף עַל שִׁשִּׁים לְפִי רֹב הָעֲנִיִּים:
וּלְפִי הָעֲנָוָה. אִית דְּגָרְסֵי עֲנָוָה בְּוָי"ו, כְּלוֹמַר לְפִי רֹב עַנְוָתוֹ יַרְבֶּה לָעֲנִיִּים, לְשׁוֹן וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי (תהלים יח). וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן עֲנִיָּה, כְּלוֹמַר מַה שֶּׁתַּעֲנֶה הָאָרֶץ. וְאִית דְּגָרְסֵי עֲנָבָה בְּבֵי"ת, וּפֵרְשׁוּ גֹדֶל הַגַּרְגְּרִים וְקָטְנָן, שֶׁאִם הָיוּ הַשִּׁבֳּלִים שֶׁל שָׂדֶה בְּמָקוֹם אֶחָד מְלֵאוֹת וְטוֹבוֹת וּבְמָקוֹם אַחֵר צְנוּמוֹת דַּקּוֹת לֹא יַנִּיחַ הַפֵּאָה כֻּלָּהּ מִן הָרָעוֹת אֶלָּא יְשַׁעֵר שִׁשִּׁים לָרַע וְלַיָּפֶה: