ברטנורא על משנה ערלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
וְהָעָרְלָה אֶת הָעָרְלָה. צָרִיךְ לוֹמַר דְּאֶחָד מֵהֶם נֶטַע רְבָעִי, שֶׁהֵם שְׁנֵי שֵׁמוֹת, דְּאִי אֶפְשָׁר לְאִסּוּר שֶׁל שֵׁם אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה מְבַטֵּל קְצָתוֹ לִקְצָתוֹ. וְקָרֵי תַּנָא לְנֶטַע רְבָעִי עָרְלָה, שֶׁמִּן הָעָרְלָה הוּא בָא. וּלְהָכִי קָתָנֵי הָעָרְלָה אֶת הָעָרְלָה וְלֹא קָתָנֵי הַכִּלְאַיִם אֶת הַכִּלְאַיִם, שֶׁאֵין בַּכִּלְאַיִם שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּעָרְלָה:
שֶׁנָּפְלָה לְמָאתַיִם. לָאו לְמָאתַיִם דַּוְקָא דְּאִלּוּ מָאתַיִם מַמָּשׁ לֹא בָעֵי צֵרוּף. וּכְשֶׁנָּפְלָה סְאָה עָרְלָה לְתוֹךְ מֵאָה תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שֶׁל הֶתֵּר נֶאֶסְרוּ, וּכְשֶׁחָזַר וְנָפַל שָׁם סְאָה וָעוֹד שֶׁל כִּלְאַיִם מִצְטָרְפִים עִם הַמֵּאָה תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע לְבַטֵּל הָעָרְלָה. וְכֵן הָעָרְלָה מִצְטָרֶפֶת עִם הַמֵּאָה תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע לְבַטֵּל סְאָה וְעוֹד שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם. וְהַיְנוּ כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאִית לֵיהּ דְּעָרְלָה בְּטֵלָה בְּמָאתַיִם וְעוֹד, כְּמוֹ תְּרוּמָה בְּמֵאָה וְעוֹד, הִלְכָּךְ סְאָה שֶׁל כִּלְאַיִם בְּטֵלָה בְּמֵאָה תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע וּמַשֶּׁהוּ, וְהָעוֹד בָּטֵל בִּסְאָה חָסֵר מַשֶּׁהוּ. וְכֵן נַמִּי אִם נָפַל שָׁם סְאָה וְעוֹד שֶׁל נֶטַע רְבָעִי, מִצְטָרְפִין עִם הַמֵּאָה תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע לְבַטֵּל אֶת הַסְּאָה שֶׁל עָרְלָה שֶׁנָּפְלָה, וְאָסְרָה הַכֹּל, וְכֵן סְאָה שֶׁל עָרְלָה מִצְטָרֶפֶת עִם הַמֵּאָה תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שֶׁל הֶתֵּר לְבַטֵּל סְאָה וְעוֹד שֶׁל נֶטַע רְבָעִי שֶׁנָּפְלוּ בָּאַחֲרוֹנָה: