ברטנורא על משנה ערלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
הַתְּרוּמָה מַעֲלָה אֶת הָעָרְלָה. מִצְטָרֶפֶת עִם הַחֻלִּין לְבַטֵּל אֶת הָעָרְלָה. וְכֵן הָעָרְלָה מִצְטָרֶפֶת עִם הַחֻלִּין לְבַטֵּל אֶת הַתְּרוּמָה:
שֶׁנָּפְלָה לְמֵאָה. לָאו דַּוְקָא מֵאָה אֶלָּא פָּחוֹת מִמֵּאָה, דְּאִלּוּ מֵאָה מַמָּשׁ עוֹלֶה וְלֹא בָעֵי צֵרוּף, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר הַתְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְחֻלִּין וְנַעֲשָׂה הַכֹּל מֵאָה:
וְאַחַר כָּךְ נָפְלוּ שְׁלֹשָׁה קַבִּין שֶׁל עָרְלָה. סְתָם מַתְנִיתִין כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר בְּפֶרֶק קַמָּא דִתְרוּמוֹת דִּתְרוּמָה עוֹלָה בְּמֵאָה וְעוֹד, הִלְכָּךְ כְּשֶׁנָּפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה לְתִשְׁעִים וָתֵשַׁע שֶׁל חֻלִּין, וְחָזְרוּ וְנָפְלוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה קַבִּין שֶׁל עָרְלָה וּמִצְטָרְפִין עִם הַחֻלִּין, שֶׁנִּמְצְאוּ שָׁם תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע וְעוֹד שְׁלֹשָׁה קַבִּין חֻלִּין, הֲרֵי סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה בְּטֵלָה בְּמֵאָה וְעוֹד. אִי נַמִּי מָצִינַן לְאוֹקְמָהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּהִלְכְתָא כְּוָתֵיהּ דְּאָמַר תְּרוּמָה עוֹלָה בְּאֶחָד וּמֵאָה, וּכְגוֹן שֶׁנָּפְלָה סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה לְתוֹךְ תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע סְאִין וָחֵצִי סְאָה שֶׁל חֻלִּין, וּשְׁלֹשָׁה קַבִּין הַלָּלוּ שֶׁל עָרְלָה שֶׁהוּא חֲצִי סְאָה מִצְטָרְפִין עִם הַחֻלִּין לְהַשְׁלִים לְשִׁעוּר מֵאָה שֶׁל חֻלִּין כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה בְּאֶחָד וּמֵאָה:
זוֹ הִיא שֶׁהַתְּרוּמָה מַעֲלָה אֶת הָעָרְלָה. שֶׁאוֹתָהּ סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה נִצְטָרְפָה עִם הַחֻלִּין לְהַשְׁלִים מָאתַיִם חֲצָאֵי סְאִין, לְהַעֲלוֹת שְׁלֹשָׁה קַבִּין שֶׁל עָרְלָה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:
וְהָעָרְלָה אֶת הַתְּרוּמָה. דִּשְׁלֹשָׁה קַבִּין שֶׁל עָרְלָה שֶׁהֵן חֲצִי סְאָה, נִצְטָרְפוּ עִם הַחֻלִּין לְבַטֵּל סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה בְּאֶחָד וּמֵאָה. דִּכְשֶׁנָּפְלָה סְאָה לְתוֹךְ תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע וָחֵצִי נֶאֶסְרוּ, וּכְשֶׁחָזַר וְנָפַל שָׁם שְׁלֹשָׁה קַבִּין עָרְלָה אוֹ כִלְאַיִם, הֻתְּרוּ: