ברטנורא על משנה ערלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ט
נוֹטְעִים יִחוּר שֶׁל עָרְלָה. שֶׁהָעֵץ מֻתָּר בַּהֲנָאָה. אֲבָל לֹא הָאֱגוֹז שֶׁהוּא פְּרִי וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי שֶׁאִם נָטַע וְהִבְרִיךְ וְהִרְכִּיב שֶׁהוּא מֻתָּר, דְּזֶה וְזֶה גּוֹרֵם מֻתָּר:
בְּכַפְנִיּוֹת. יִחוּר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ כַּפְנִיּוֹת, תְּמָרִים בְּעוֹדָן סְמָדַר נִקְרָאִים כַּפְנִיּוֹת. רַבִּי יוֹסֵי לְטַעֲמֵיהּ דְּאָמַר הַסְּמָדַר אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּרִי. וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ דְּמֻתָּר לִטַּע יִחוּר שֶׁל עָרְלָה, וְאֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ שֶׁאוֹסֵר בְּכַפְנִיּוֹת: