ברטנורא על משנה ערלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ח
עַנְקוֹקְלוֹת. לְשׁוֹן נוֹטְרִיקוֹן, עֲנָבִים דְּלָקוּ תְּלָת. כְּלוֹמַר שֶׁלָּקוּ קֹדֶם שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ בִּשּׁוּלָן:
הַחַרְצַנִּים. גַּרְעִינִים שֶׁבְּתוֹךְ הָעֲנָבִים:
וְהַזַּגִּים. הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּחוּץ:
וְהַתֶּמֶד. שֶׁנָּתַן מַיִם עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים אוֹ עַל גַּבֵּי הַחַרְצַנִּים וְהַזַּגִּין, וְיֵשׁ בָּהֶם טַעַם יַיִן:
וְהַנֵּץ שֶׁלָּהֶן. פֶּרַח שֶׁעַל גַּבֵּי הַפִּטְמָא:
וְהַגַּרְעִינִין. גַּרְעִין שֶׁל כָּל פְּרִי, כְּגוֹן הַגַּרְעִינִים הַנִּמְצָאִים בְּתוֹךְ הַתְּמָרִים וְהַזֵּיתִים וְהָאֲפַרְסְקִים, וְכַיּוֹצֵא בָהֶן:
אֲסוּרִים בָּעָרְלָה. דִּכְתִיב (ויקרא יט) אֶת פִּרְיוֹ, אֶת הַטָּפֵל לְפִרְיוֹ:
וּמֻתָּרִים בָּרְבָעִי. שֶׁנֶּטַע רְבָעִי אֵינוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה, אֶלָּא נֶאֱכָל לַבְּעָלִים בִּירוּשָׁלַיִם כְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וְאֵין מִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשַּׁת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֶלָּא דָּבָר הָרָאוּי לַאֲכִילָה:
נוֹבְלוֹת. פֵּרוֹת הַנּוֹשְׁרִים מִן הָאִילָן קֹדֶם גְּמַר בִּשּׁוּלָן:
כֻּלָּן אֲסוּרוֹת. בֵּין בָּעָרְלָה בֵּין בָּרְבָעִי בֵּין בָּאֲשֵׁרָה בֵּין בַּנָּזִיר: