ברטנורא על משנה ערלה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ז
וּמֵי גְפָנִים. הַמַּיִם הַיּוֹצְאִים מִן הַגְּפָנִים כְּשֶׁחוֹתְכִים אוֹתָם אוֹ אֶת הַזְּמוֹרוֹת בִּימֵי נִיסָן:
הַסְּמָדַר. הוּא הַפֶּרַח שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצָא הַבֹּסֶר. אֲבָל הַבֹּסֶר עַצְמוֹ הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהוּא פְּרִי:
מֻתָּרִים בָּעָרְלָה. דִּכְתִיב (ויקרא יט) וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ, וְהַנֵּי לָאו פְּרִי נִינְהוּ:
וּבָרְבָעִי. נֶאֱכָלִין בְּשָׁנָה רְבִיעִית חוּץ לִירוּשָׁלַיִם בְּלֹא פִדְיוֹן, דְּיִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים כְּתִיב (שם), וְהַנֵּי לֹא הֲוֵי פְּרִי:
וּבַנָּזִיר. מֻתָּר הַנָּזִיר לְאָכְלָם, דְּבַנָּזִיר כְּתִיב (במדבר ו) לֹא יֹאכַל, וְהַנֵּי לָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ:
וַאֲסוּרִים בָּאֲשֵׁרָה. דִּכְתִיב (דברים יג) וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם, וַאֲשֵׁרָה הוּא אִילָן הַנֶּעֱבָד:
הַמַּעֲמִיד בִּשְׂרָף הָעָרְלָה. הַמַּעֲמִיד גְּבִינָה בַּשָּׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי עָרְלָה: שָׂרָף. גומ"א בְּלַעַ"ז. וְסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּשָׂרָף הֲוֵי פְּרִי, בֵּין בְּאִילָן הָעוֹשֶׂה פֵרוֹת, בֵּין בְּאִילָן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵרוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי וְלֹא כְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
בִּשְׂרָף הַפַּגִּים. שָׂרָף הַנּוֹטֵף מִן הַפֵּרוֹת שֶׁלֹּא בָשְׁלוּ כָּל צָרְכָּן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: