ברטנורא על משנה ערכין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ה
הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה מֵאָבִיו, מֵת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ הִקְדִּישָׁהּ הֲרֵי הִיא כִשְׂדֵה אֲחֻזָּה. שֶׁהֲרֵי עַד שֶׁלֹּא הִקְדִּישָׁהּ נָפְלָה לוֹ בִּירֻשָּׁה. הִלְכָּךְ אִם בָּא לִפְדּוֹתָהּ, פּוֹדֶה בֵּית כּוֹר בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה, וְאִם לֹא גְאָלָהּ הוּא וּגְאָלָהּ אַחֵר, יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל:
הֲרֵי הִיא כִשְׂדֵה מִקְנָה. דְּבָתַר שָׁעָה שֶׁהִקְדִּישָׁהּ אָזְלִינַן. וְאִם בָּא לִפְדּוֹתָהּ, פּוֹדֶה שָׂדֶה בְשָׁוְיָהּ כְּדִין שְׂדֵה מִקְנָה, וְאִם לֹא גְאָלָהּ הוּא וּגְאָלָהּ אַחֵר, חוֹזֶרֶת לוֹ בַּיּוֹבֵל. שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁהִקְדִּישָׁהּ לֹא הָיָה גוּפָהּ שֶׁלּוֹ, דַּעֲתִידָה הָיְתָה לַחֲזֹר לְאָבִיו בַּיּוֹבֵל כְּדִין שְׁאָר מְכִירוֹת, וְכִשְׁאָר מַקְדִּישׁ שְׂדֵה מִקְנָה הוּא שֶׁהַגּוֹאֲלָהּ מִיַּד הַגִּזְבָּר מַחֲזִירָהּ בַּיּוֹבֵל לַאֲשֶׁר לוֹ אֲחֻזַּת הָאָרֶץ, דְּהַיְנוּ לְאָבִיו שֶׁל זֶה, וְזֶה יוֹרֵשׁ אֶת כֹּחַ אָבִיו. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
שְׂדֵה מִקְנָה. שֶׁהִקְדִּישָׁהּ וּגְאָלָהּ אַחֵר, אֵינָהּ יוֹצְאָה לַכֹּהֲנִים בַּיּוֹבֵל, שֶׁאֵין אָדָם מַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וְקַרְקַע לֹא הָיְתָה שֶׁלּוֹ אֶלָּא עַד הַיּוֹבֵל:
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם מַקְדִּישִׁים לְעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל עַצְמָהּ, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת:
וְגוֹאֲלִין לְעוֹלָם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ פּוֹדֶה לְאַחַר הַיּוֹבֵל, כְּדִכְתִיב (ויקרא כז) וְאִם מָכַר אֶת הַשָּׂדֶה לְאִישׁ אַחֵר לֹא יִגָּאֵל עוֹד. אֲבָל כֹּהֵן אוֹ לֵוִי שֶׁהִקְדִּישׁ קַרְקַע שֶׁיָּרַשׁ מֵאֲבוֹתָיו הֲרֵי זֶה גוֹאֵל לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ עָבַר עָלֶיהָ הַיּוֹבֵל וְלֹא נִפְדֵּית גּוֹאֲלָהּ לְאַחַר הַיּוֹבֵל, כְּדִכְתִיב (שם כה) גְּאֻלַּת עוֹלָם תִּהְיֶה לַלְּוִיִּם: