ברטנורא על משנה ערכין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. גִּזְבָּר נִכְנָס לְבָתֵּיהֶם וְנוֹטֵל בְּעַל כָּרְחָן:
מָזוֹן וּכְסוּת וּמִטָּה סַנְדָּלִים וּתְפִלִּין. עַל כֻּלָּן מְשַׁיְּרִים לוֹ מָעוֹת לִקְנוֹתָן אִם אֵין לוֹ. דִּכְתִיב (ויקרא כז) וְאִם מָךְ הוּא מֵעֶרְכְּךָ, וְדָרְשֵׁי רַבָּנָן לִקְרָא הָכִי, וְאִם מָךְ, תַּעֲשֶׂה שֶׁיִּשָּׁאֵר הוּא, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה וְחִיּוּת, מֵעֶרְכְּךָ, מִדְּמֵי הָעֵרֶךְ. וּמַשְׁמַע הוּא יֵשׁ לוֹ הֲוָיָה וְחִיּוּת מִדְּמֵי הָעֵרֶךְ, אֲבָל לֹא לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא לְבָנָיו:
מִכָּל מִין וָמִין. מִכָּל אֻמָּנוּת שֶׁצְּרִיכָה אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כֵּלִים:
מַעֲצָדִים. דולדור"א בְּלַעַ"ז. שֶׁמַּחְלִיקִים בָּהּ פְּנֵי הַלּוּחַ:
מְגֵרָה. כְּעֵין סַכִּין אָרֹךְ מָלֵא פְּגִימוֹת. וּלְשׁוֹן מִקְרָא, מַשּׂוֹר, סיג"א בְּלַעַ"ז:
צִמְדּוֹ. צֶמֶד בָּקָר. שֶׁאֵלּוּ הֵן כְּלֵי אֻמָּנוּתוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּצֶמֶד בָּקָר וַחֲמוֹר נְכָסִים נִינְהוּ, וְלָא חֲשִׁיבֵי כְּלֵי אֻמָּנוּת: