ברטנורא על משנה ערכין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
יֶלֶד. מִבֶּן עֶשְׂרִים וְעַד בֶּן שִׁשִּׁים, דַּהֲוֵי עֶרְכּוֹ חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים:
נוֹתֵן כִּזְמַן הָעֵרֶךְ. דִּכְתִיב (ויקרא כז) כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם, אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא כִּזְמַן הָעֵרֶךְ:
יוֹם שְׁלֹשִׁים כִּלְמַטָּה. אִם אָמַר עֵרֶךְ פְּלוֹנִי קָטָן עָלָי, וְאוֹתוֹ קָטָן הָיָה בְּאוֹתוֹ יוֹם בֶּן שְׁלֹשִׁים, הָוֵי כִלְמַטָּה וְלֹא אָמַר כְּלוּם. דְּאֵין עֵרֶךְ לְפָחוּת מִבֶּן חֹדֶשׁ. דְּהָכִי כְּתִיב [שָׁם] וְאִם מִבֶּן חֹדֶשׁ:
מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה. מַשְׁמַע שֶׁשָּׁלְמָה שְׁנַת שִׁשִּׁים וְאָז הוּא נִדּוֹן כְּשִׁשִּׁים, אֲבָל בִּשְׁנַת שִׁשִּׁים נִדּוֹן כְּיֶלֶד:
הֵן אִם עָשִׂינוּ. בִּתְמִיהָה. כְּלוֹמַר, וְכִי כֵן הוּא, אִם עָשִׂינוּ [שְׁנַת] שִׁשִּׁים כִּלְמַטָּה לְהַחֲמִיר דְּעֵרֶךְ גָּדוֹל יֵשׁ לְפָחוּת מִבֶּן שִׁשִּׁים חֲמִשִּׁים סֶלַע, וּלְיוֹתֵר מִבֶּן שִׁשִּׁים אֵינוֹ אֶלָּא חֲמִשָּׁה עָשָׂר:
כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה לְהָקֵל. דְּעֵרֶך יוֹתֵר עַל בֶּן עֶשְׂרִים, גָּדוֹל הוּא מִפָּחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים. וְכֵן בְּבֶן חָמֵשׁ. כְּדִכְתִיבֵי בִקְרָאֵי:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. לְעוֹלָם שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים וּשְׁנַת שִׁשִּׁים כִּלְמַטָּה, עַד שֶׁתִּשְׁלַם כָּל הַשָּׁנָה וְחֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד מִשָּׁנָה הָאַחֶרֶת. דְּיָלֵיף גְּזֵרָה שָׁוָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִבְּכוֹר, נֶאֱמַר כָּאן מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, וְנֶאֱמַר בִּבְכוֹר אָדָם (במדבר יח) וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה, מַה לְּהַלָּן חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד, שֶׁאֵין בְּכוֹר נִפְדֶּה פָּחוּת מִבֶּן חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד, אַף כָּאן עַד שֶׁיּוֹסִיף עַל שִׁשִּׁים חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד. וּשְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים יָלְפִינַן בִּגְזֵרָה שָׁוָה שָׁנָה שָׁנָה מִשְּׁנַת שִׁשִּׁים, כִּדְיָלֵיף תַּנָּא קַמָּא לְעֵיל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר: