ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ח
מֵסֵךְ. שֶׁנּוֹפוֹ נוֹטֶה לְמַטָּה מִכָּל צְדָדָיו סָבִיב:
מְטַלְטְלִין תַּחְתָּיו. דְּכֵיוָן דְּאֵין נוֹפוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים הָוֵי לְהוּ כִּלְבוּדִים לָאָרֶץ, וְנִמְצְאוּ כִּמְחִצּוֹת, לְפִיכָךְ מֻתָּר לְטַלְטֵל תַּחְתָּיו. וּמִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְמַלְאוֹת אוֹתוֹ אֲוִיר שֶׁבֵּין הַנּוֹף לָאָרֶץ בְּתֶבֶן וְקַשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְלִקְשֹׁר הַנּוֹפוֹת שֶׁלֹּא יְזִיזֵם הָרוּחַ, דְּכָל מְחִצָּה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד בְּרוּחַ מְצוּיָה אֵינָהּ מְחִצָּה. וְאֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּבֵית סָאתַיִם שֶׁהֵם שִׁבְעִים אַמָּה וְשִׁירַיִם, שֶׁכָּל מְחִצָּה שֶׁתַּשְׁמִישָׁהּ לָאֲוִיר, כְּלוֹמַר לִשְׁמֹר אֲוִיר הַשָּׂדוֹת וְהַכְּרָמִים וְלֹא לָדוּר בָּהּ, אֵין מְטַלְטְלִין בָּהּ אֶלָּא בְּבֵית סָאתַיִם:
לֹא יֵשֵׁב עֲלֵיהֶן. שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאִילָן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְלֹשׁ. וְאִי לֹא גְּבִיהֵי שְׁלֹשָׁה הֲרֵי הֵן כְּקַרְקַע וּמֻתָּר לֵישֵׁב עֲלֵיהֶן:
הַדֶּלֶת שֶׁבַּמֻּקְצֶה. רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים, וְהַדֶּלֶת שֶׁלָּהּ אֵינָהּ קְבוּעָה בְּצִיר כִּשְׁאָר דְּלָתוֹת אֶלָּא זְקוּפָה כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, וּכְשֶׁהוּא פּוֹתֵחַ מֵטִיל הַדֶּלֶת עַל הָאָרֶץ:
וַחֲדָקִים. קוֹצִים שֶׁהִתְקִינָן כְּדֵי לִסְתֹּם בָּהֶם פִּרְצָה:
וְכֵן מַחֲצָלוֹת. שֶׁל קָנִים, כָּל אֵלּוּ אֵינָם קְשׁוּרִין וְאֵינָן קְבוּעִין בִּמְקוֹמָן, אֶלָּא כְּשֶׁבָּאִין לִפְתֹּחַ מְטִילִין אוֹתָן עַל הָאָרֶץ, לְפִיכָךְ אֵין נוֹעֲלִין בָּהֶם, דְּמֵחֲזֵי כְּבִנְיָן, אֶלָּא אִם כֵּן גְּבוֹהִים מִן הָאָרֶץ, דְּאָז לֹא מֵחֲזֵי כְּבִנְיָן וְנוֹעֲלִין בָּהֶן: