ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ז
וְחֻלְיָתוֹ עֲשָׂרָה, חַלּוֹן שֶׁעַל גַּבָּיו מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה. כֵּיוָן דְּחֻלְיָתוֹ שֶׁהִיא הַשָּׂפָה אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְקַיְמָא לָן דְּאֵין רְשׁוּת הָרַבִּים לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אֶלָּא מָקוֹם פְּטוֹר, לְפִיכָךְ מְמַלְּאִין מֵחַלּוֹן שֶׁעַל גַּבָּהּ בְּשַׁבָּת, דַּהֲווּ מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ מָקוֹם פְּטוֹר. וַאֲפִלּוּ הַבּוֹר מֻפְלֶגֶת מִן הַכֹּתֶל שֶׁל חַלּוֹן אַרְבָּעָה טְפָחִים, מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה, שֶׁאֵין כָּאן רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסֶקֶת מִן הַבּוֹר לַחַלּוֹן בְּשָׁעָה שֶׁמְּמַלְּאִין מַיִם, אֶלָּא מָקוֹם פְּטוֹר בִּלְבַד:
וְכֵן אַשְׁפָּה בִרְשׁוּת הָרַבִּים גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים. רְשׁוּת הַיָּחִיד הִיא, וְלֹא חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא תִּנָּטֵל אַשְׁפָּה וְתַעֲמֹד עַל פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה וְאָתֵי לְמִשְׁרֵי כִּדְמֵעִקָּרָא. וְדַוְקָא בְּאַשְׁפָּה שֶׁל רַבִּים שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת, אֲבָל אַשְׁפָּה שֶׁל יָחִיד הָעֲשׂוּיָה לְהִפָּנוֹת אֵין זוֹרְקִין לָהּ בְּשַׁבָּת, דְּחַיְשִׁינַן דִּלְמָא מְפַנֶּה לָהּ וְהַוְיָא לַהּ רְשׁוּת הָרַבִּים: