ברטנורא על משנה עירובין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ו
וְיִשְׁתֶּה בִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְהָנֵי מִלֵּי בְּכֵלִים שֶׁהֵם צְרִיכִין לוֹ, דְּגָזְרִינַן דִּלְמָא אָתֵי לְאָתוֹיִינְהוּ, אֲבָל בְּכֵלִים שֶׁאֵין צְרִיכִין לוֹ מֻתָּר, וַאֲפִלּוּ לֹא הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
וְכֵן בְּגַת. לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר, שֶׁאִם הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּגַּת שׁוֹתֶה בְּלֹא מַעֲשֵׂר, דַּהֲוֵי שְׁתִיַּת עֲרַאי, וְחוּץ לַגַּת אֵינוֹ רַשַּׁאי לִשְׁתּוֹת בְּלֹא מַעֲשֵׂר, דַּהֲוֵי שְׁתִיַּת קֶבַע:
קוֹלֵט. תּוֹפֵס, כְּלוֹמַר מְקַבֵּל מִן הַמַּיִם הַנִּזְחָלִים וְשׁוֹתֶה:
הַמַּזְחֵלָה. כְּמִין בִּנְיָן מִדְרוֹן עָשׂוּי סָמוּךְ לַכֹּתֶל, שֶׁזּוֹחֲלִין בּוֹ הַמַּיִם. וּלְהָכִי נִקְרֵאת מַזְחֵלָה, שֶׁכָּל דָּבָר הַמְהַלֵּךְ וְרוֹחֵשׁ עַל גַּבֵּי הַכֹּתֶל אוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע נִקְרָא זוֹחֵל, כִּדְאָמוּר (דברים לב) זוֹחֲלֵי עָפָר:
לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. גָּרְסִינַן. וְהָכִי קָאָמַר, עוֹמֵד אָדָם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְקוֹלֵט בִּכְלִי לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים מִן הַמַּיִם הַיּוֹרְדִין מִן הַמַּזְחֵלָה. וְקוֹלֵט דַּוְקָא, כְּדִמְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, אֲבָל לֹא יְצָרֵף וִיחַבֵּר פִּיו אוֹ הַכְּלִי לְמַזְחֵלָה שֶׁהִיא בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג, וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וּמֻטֶּלֶת לְאֹרֶךְ הַכֹּתֶל וּבְתוֹךְ שְׁלֹשָׁה לַגַּג הָוֵי כְּגַג, וְהָוֵי כְּמוֹצִיא מִן הַגַּג שֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים:
וּמִן הַצִּנּוֹר מִכָּל מָקוֹם. כְּלוֹמַר בֵּין קוֹלֵט בֵּין מְצָרֵף, מִשּׁוּם דְּצִנּוֹר לְעוֹלָם בּוֹלֵט הוּא וְיוֹצֵא לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וּבַגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ כְּשֶׁאֵין בַּצִּנּוֹר אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ: